"הייתה לנו זכות גדולה להיות ההורים שלו. המוטו שלו היה 'חי את החיים', והוא עשה את ב-21 שנה. הוא היה אדם של שפע, נתינה וטוב לב. היו לו המון חברים. הייתה לו חברה חמש שנים, היא שבורה עכשיו. אנחנו רוצים להאמין ומקווים שהוא החלל האחרון". כך תיארה אתמול בכאב הדס יפה את בנה, לוחם סיירת הצנחנים סמ"ר עפרי יפה (21) ז"ל, שנפל אתמול לפנות בוקר ברצועת עזה.
התקרית הקשה שבה נפל סמ"ר יפה הייתה של ירי דו-צדדי. מתחקיר ראשוני עולה שיפה נפגע מירי מנשק קל של כוחות צה"ל שעסקו בפעילות הנדסית להשמדת מבנים, באזור חאן-יונס שבדרום הרצועה. כוחות חטיבת הצנחנים הגיעו לגזרה לפני כשבוע, והתקרית אירעה במהלך פעילות לילית שביצעו במרחב מוצבי אזור החיץ שבתחומי הקו הצהוב.
משפחת יפה מתגוררת במושב היוגב שבעמק יזרעאל. עפרי היה השני מבין ארבעת ילדי המשפחה. "עפריקי שלנו היה ילד קסם, אפרוח צהוב ומלא אור. הוא טרף את החיים בכל רגע ורגע, אהב את המשפחה, את החברים שלו מהמושב, את החברים משנת השירות ואת החברים מהצוות שלו מהסיירת. הוא היה ילד שנותן מעצמו את הכל, תמיד הראשון להתנדב ולתת בלי לבקש דבר", סיפרו אתמול הוריו, יפתח והדס.
סמ"ר יפה התגייס לצה"ל בדצמבר 2023, וטרם גיוסו הוא עשה שנת שירות בכפר הנוער עיינות. כשאירע טבח 7 באוקטובר היה יפה בהמתנה לקראת הגיוס, ויום לאחר הטבח הוא כבר פירסם פוסט בפייסבוק שבו כתב, לצד מספר הטלפון שלו: "קוראים לי עפרי יפה וסיימתי שנת שירות בכפר הנוער עיינות לפני כמה חודשים. אני ועוד מספר חברים מוכנים לבוא ולעזור בכל מה שצריך, בכל מקום בארץ שלא מסוכן להגיע אליו".
אתמול אמרו ההורים שאין בהם כעס על החייל שירה בבנם. "אנחנו כועסים על המדינה, שמכניסה את טובי בנינו, מלח הארץ, לסיטואציות לא הגיוניות ומיותרות אחרי שכל חטופינו חזרו הביתה", אמרו. "אין לנו שום כעס על הצבא. אנחנו אוהבים את כולם ומחבקים את כולם.
"חשוב לנו להבהיר שאנחנו לא כועסים בשום אופן על הצלף שירה. אנחנו מתנחמים טיפונת בזה שתרמנו את האיברים שלו. אולי הוא ישפר את איכות החיים של אדם אחר או יציל ממוות".
סמ"ר יפה הותיר אחריו את ההורים הדס ויפתח, את האחיות נוי וצוף, ואת האח איתמר. ידידת המשפחה עידית חדידה סיפרה אתמול: "הוא ילד שחונך על ערכי נתינה. הוא היה כזה. ילד יפה מבפנים ומבחוץ. אני לא מאמינה שהוא איננו, שאנחנו מדברים עליו בלשון עבר. הידיעה שהתקבלה הבוקר הייתה מאוד קשה, אבל המשפחה אצילית וריאלית. הם מבינים את הנסיבות ולא מרגישים כעס על הצבא או על החיילים. הם מזמינים אותם לבוא כדי שיחבקו אותם. שמי שירה לא יחיה עם התחושה שהוא אשם".
