הצ'יף יכול להניף | אורן רוזנשטיין
בני-הרצליה אולי לא מועמדת לנצח את מכבי ת"א, אבל ברור שביום טוב היא יכולה לעשות את זה. הכוח של מכבי, בעיקר לאחר הפציעות של איפה לונדברג ולוני ווקר, הוא בקו הקדמי שלה. יש לה הרבה גבוהים שקופצים לריבאונד ההתקפה וכותשים את הקווים הקדמיים של היריבות. כך היא ניצחה את הפועל ירושלים בחצי הגמר, כך היא ניצחה גם את הפועל ת"א לפני כן.
אבל הקו הקדמי של הרצליה הוא כרגע משהו אחר לגמרי מזה שמכבי פגשה עד עכשיו בזירה המקומית. צ'ינאנו אונואקו הוא הגבוה היחיד בארץ עם סט כישורים לא פחות מגוון מזה של רומן סורקין, והוא גם פיזי יותר. די-ג'יי ברנס הוא איש מאוד גדול, מאוד חזק, עדיין לא מאוקלם לגמרי בהרצליה, אבל זה נשק לא קונבנציונלי. אם נוסיף לשני אלה את מכונת ייצור הנקודות אלייז'ה סטיוארט, יש כאן שלישייה שמהווה אתגר עבור מכבי לא פחות מזה שהתל-אביבים מציבים בפני הרצליה.
גם הקווים האחוריים של שתי הקבוצות מזכירים זה את זה. מקס היידגר עולה מהספסל ומספק שלשות כמו תמיר בלאט כשהוא ביום טוב, דנבר ג'ונס לא נוצץ כמו ג'ימי קלארק אבל יש לו מספיק גודל וכוח כדי לשמור עליו, ותמיד אפשר לשלוף את פרדי בורדיון.
מה צריך לקרות כדי שהרצליה תנצח? ראשית, משמעת הגנתית. אחד הגבוהים צריך לשמור על סורקין בכל מקום במגרש. אסור להתרשל ביציאה אליו בטווח שלוש הנקודות, כי הוא יעניש. הגבוה השני צריך לסגור את ג'יילן הורד בריבאונד, וכל השאר צריכים לעזור.
בשל הפער בין מספר שחקני הפנים של מכבי לאלה של הרצליה, חיוני שהגבוהים של הקבוצה מהשרון לא יסתבכו בבעיית עבירות. זה יצריך מחבריהם לתת להם עזרה.
מכבי עמוקה מאוד ולכן הרצליה תצטרך התעלות של שחקני המשנה. בהחלט יכול להיות שהמץ' אפים הקריטיים יהיו גור לביא, מרסיו סנטוס ואושיי בריסט לעומת נואה קרטר, שלו לוגשי ובורדיון. אם המאזן בין אלה יהיה דומה וההכרעה תעבור לכוכבים - הרצליה יכולה לנצח.
מכבי אמנם בתקופה טובה באופן כללי, אבל כך גם הרצליה, והקאמבק בחצי הגמר היה אירוע מחשל ומשרה ביטחון. זאת לא קבוצה שאתה רוצה להגיע איתה למשחק צמוד בסיום. ולכן, זאת לא תהיה הפתעה כל כך גדולה אם בסוף הצ'יף הוא שיניף.
קטש עושה קסמים | ברק חקלאי
מי שעקב אחרי מכבי ת"א בשבועות האחרונים יודע שהקבוצה הצהובה נמצאת בתיאום על סף המושלם בין השחקנים ובכושר שיא. שישה ניצחונות רצופים בכל המסגרות, כולל שלושה ביורוליג, ומהפך מרשים מפיגור דו-ספרתי על הפועל ירושלים בחצי הגמר – כל אלה מוכיחים שמכבי מגיעה כפייבוריטית ברורה לקחת את הגביע ה-47 שלה, כשהפסד שלה לבני-הרצליה לא נראה כמו משהו ריאלי.
כן, הרצליה הגיעה לגמר אחרי מהפך מטורף ברבע האחרון על הפועל העמק עם ריצת 2:14 מאוחרת – וזה מרשים בפני עצמו. אבל בואו נהיה כנים: ההבדל בין שתי הקבוצות עצום, לא מעט בזכות איש אחד - עודד קטש.
המאמן של מכבי בתקופה נהדרת, ונראה שכל דבר שייגע בו יהפוך זהב. הוא אמנם זכה כבר בלא מעט תארים, אבל מעולם לא הוביל סגל כל כך בינוני, באופן יחסי כמובן, ליכולת כל כך מרשימה. קטש מוציא מהקבוצה הזו הרבה יותר מ-100%.
כשחסרים לו לוני ווקר, טי-ג'יי ליף ואיפה לונדברג, הוא מבצע התאמות, משנה ומפיק תוצאות. ההחלטה לשלוף את גור לביא ממעמקי הספסל בחצי הגמר נגד ירושלים הייתה מהלך של מאמן גדול. לביא ענה עם תשע נקודות ושישה ריבאונדים שייתכן שאיזנו את המשחק כולו. קטש עצמו אמר בענווה שהניצחון לא הגיע עם כדורסל גדול, אבל זה בדיוק מה שמייחד אותו – היכולת לנצח גם כשלא הכל עובד.
ומי שמסמל את התקופה הנהדרת הזו יותר מכולם אצל השחקנים הוא רומן סורקין. 20 נקודות בחצי הגמר, הטבעות, חסימות, אלי-אופ משוגע מג'ימי קלארק – סורקין נמצא בכושר שיא ומשחק את הכדורסל הטוב בקריירה. אם הוא ימשיך ככה בגמר, להרצליה אין מה לחפש בצבע, גם כשצ'ינאנו אונואקו שם.
גם שאר השחקנים בכושר מצוין. ג'ף דאוטין שקלע 19 נקודות מול הפועל ת"א אחרי שכבר היה עם רגל וחצי מחוץ לקבוצה, קלארק, שירצה לנצח את האקסית מהרצליה וג'יילן הורד ששומר על יציבות. הכימיה הקבוצתית, בשילוב האנרגיה של ההיכל ביד אליהו, זה מתכון די ודאי לניצחון.
בני-הרצליה היא קבוצה מכובדת מאוד עם אופי חזק שנמצאת בעיצומה של עונה מצוינת. אבל הערב, כשקטש ושחקניו יעלו על הפרקט, לחבורה של יהוא אורלנד לא יהיה יותר מדי סיכוי.
