מתברר כי ההתפרעות האלימה של עשרות מאוהדי בני-סכנין באימון הקבוצה ביום שישי שעבר - אירוע שכלל על פי עדויות הצוות המקצועי הגעה של רעולי פנים חמושים באלות ובשרשראות וניסיון ליצור עימם מגע פיזי באזור חדרי ההלבשה - היא תולדה של התססת הקהל על ידי שחקנים בתוך המועדון עצמו. כך לפחות טוענים בכירים בהנהלת הקבוצה.
"אנחנו יודעים שהיו שחקנים שליבו את האווירה סביב המאמן שרון מימר, בעיקר לאחר שחרורם של שלושה שחקנים המוגדרים כמקומיים ומחוברים מאוד לקהל. הם אלו שהובילו בסופו של דבר להתפרעות האוהדים", אומר בכיר בהנהלת בני-סכנין. "גיבינו את מימר לאורך כל העונה, גם כשביקר אותנו חזיתית בתקשורת בנושא ההמנון או בפרשת הדחת שוער המשנה שייצג את פלסטין. בימים האחרונים קיבלנו את ההסבר מדוע קרתה ההתפרצות הזו: שחקנים מתוך חדר ההלבשה שלו הדליקו את האוהדים נגדו והם הגיעו לאימון. חבל מאוד שהוא בחר לברוח אחרי כל מה שההנהלה עשתה עבורו, הוא אפילו לא עונה לנו לטלפונים".
בסכנין מציינים כי עוד בטרם החל האימון, הובא לידיעת מימר ואנשי הצוות המקצועי מידע על מחאת אוהדים מתוכננת, ואנשי המועדון אף עידכנו אותו על כך מראש. עם זאת, איש לא שיער שהמצב יידרדר לכדי הגעתם של כ-180 אוהדים בצורה מאיימת כל כך, על פי גרסת ההנהלה המקומית. רק התערבות משטרתית, שחילצה את מימר וצוותו מאחד החדרים בו הוחבאו וננעלו ברגע האחרון, מנעה פגיעה בנפש.
הנהלת סכנין, שהתכנסה לדון באירועים עוד לפני מינויו של יוסי אבוקסיס למאמן הקבוצה לעונה וחצי הקרובות, ניתחה את הסיבות להתפרצות הקהל ומצאה שני גורמים מרכזיים: הביקורת חסרת התקדים שהטיח מימר בצורה פומבית בהנהלה לפני מספר שבועות, ושחרורם של איאד אבו-עביד, בסיל חורי ואחמד טהא - שחקנים המזוהים עם המועדון. שחרורים אלו, לצד התססת השחקנים כנגד המאמן, יצרו לטענת חברי ההנהלה את הזעם המקומי שבא לידי ביטוי בהתפרצות לפני שבוע.
מנכ"ל סכנין: "אף אחד לא היה בסכנת מוות"
מנגד, מימר והכוורת המקצועית שלו כבר שכרו עורכי דין. המאמן החליט לתבוע את סכנין ולדרוש את מלוא שכרו, אך הטענות של אנשי הצוות שלו - שבינתיים התפזרו, כולל עוזר המאמן ליאור ראובן שחתם בבני ריינה - חריפות בהרבה.
פרקליטם, עו"ד אוהד כהן, תיאר תמונה קשה כפי שסיפרו לו לקוחותיו: "לפתע פרצו למתחם עשרות רבות של רעולי פנים בתנועות גוף תוקפניות ועיניים מאיימות, כשהם נושאים נשק קר חשוף לעין כמו אלות קפיציות וסכינים. אנשי הצוות קפאו לנוכח התוקפים צמאי הדם, כשנגד עיניהם עלו מראות ה-7 באוקטובר. באותם רגעים התחושה הייתה פשוטו כמשמעו שהם עומדים להירצח בדם קר, ללא כל אמצעי הגנה. הם מצאו עצמם נסים במהרה לתוך מבנה חדרי ההלבשה ונועלים את עצמם עד להגעת המשטרה, שליוותה אותם עד לאזור בטוח מחוץ לסכנין. בנסיבות אחרות, תוצאות האירוע היו חמורות הרבה יותר ואף יכולות היו להיות פגיעות גוף חמורות ואף מוות חלילה".
עו"ד כהן הוסיף והאשים: "האפסנאי אמר להם לפני המקרה ש'הולך להיות בלגן היום'. קשה להתעלם מהתחושה שהאירוע היה ידוע מראש לאנשי המועדון, שלמעשה הפקירו את ביטחונם האישי של מרשיי במודע ובזדון".
מנכ"ל סכנין, יוסף בדארנה, דחה את הטענות מכל וכל ומסר בתגובה: "היה אולי אוהד אחד רעול פנים, אף אחד לא היה בסכנת מוות. זו הייתה בסך הכל מחאה של אוהדים".
