איך מגדלים ילד יהודי מחוץ למדינת היהודים? השאלה הזו היא אתגר עבור קהילות יהודיות מאז ומעולם, אבל בעידן הנוכחי האתגר כפול ומכופל. בתוך עולם אינדיבידואלי, כל מי שנמצא מחוץ לגבולות ישראל נדרש "לעבוד" בזהות היהודית שלו, אחרת היא תיטמע במרחב. אחד הכלים הכי אפקטיביים שנותנים מענה לצורך הזה הוא
מחנות הקיץ היהודיים. מדובר ביוזמה ותיקה שקיימת בעיקר בצפון אמריקה, והיא מהווה עולם קטן שנברא בקיץ ובו ילדים יהודים נפגשים, נהנים, מכירים לעומק, ולומדים עוד קצת על הזהות שלהם. הלמידה הפורמלית היא אף פעם לא לב העניין, אלא תחושת השייכות.
במסגרת המאבק של ארגוני ה-BDS בישראל, והגוון האנטישמי שמלווה את פעילותם, כעת גם מחנות הקיץ עלו על המוקד. כמה ארגונים פרו-פלסטיניים בקנדה קוראים למנוע מימון והכרה במחנות הקיץ של הילדים היהודים כיוון שחלק מהם מזדהים כציוניים
, לא עלינו, או חמור מכך ‑ בחלקם עובדים חיילים לשעבר בצה"ל, שלדבריהם עוסק בשיטתיות בהשמדת עם.
כמו תמיד במרדפים כאלה, סומנו יהודים ספציפיים ששירתו בעבר בצה"ל או הביעו תמיכה במדינת ישראל. הקמפיין המכוער כנראה לא ישיג את מטרתו המוצהרת, אבל הוא מסמן קו חדש: ציד ראשים, סימון של מרחבים יהודיים רק כי הם מזדהים עם מדינת ישראל. אין קשר לכיבוש, או להאשמות ברצח עם כביכול, כמו רצון לייצר חרם מידבק ‑ כזה שמסמן באות קין כל מי שמעז לחשוב שמדינת ישראל היא בעלת זכות קיום.
הקהילה היהודית בקנדה היא גדולה, חזקה וציונית. בטורונטו בלבד פועלים 13 מחנות קיץ ללא מטרות רווח, וגם בקיץ הקרוב אלפי ילדים יגיעו אליהם. בהודעה רשמית של הפדרציה נכתב כי "מדובר בעוד ניסיון להלך עלינו אימים. זה לא יצליח. אם כבר, אנו עדים לעלייה בתחושת השייכות ובמחויבות לקהילה בעוצמה שלא ראינו מזה עשורים. ההרשמה לבתי הספר היהודיים ולמחנות הקיץ גדלה והקהילה מתלכדת ומעמיקה את חיבורה לחיים יהודיים בדרכים רבות".
אבל בקנדה, כמו במקומות אחרים, מבינים שאלו ימים אחרים. מאז 7 באוקטובר ארגוני החרם פועלים בצורה של הפחדה, ומספיקים מעט איומים בשביל לייצר שיתוק רחב. בפעם הבאה שאמא תבוא לרשום את בנה לגן, לשכור דירה או להתראיין למקום עבודה ‑ היא אולי תצניע את זהותה. כי ברור שהקיום הפך שברירי פי כמה. ומה שקורה בקהילה יהודית אחת, חזקה ככל שתהיה, מסמן את העתיד גם לאחרות.
