איראן, אומרים הפרשנים, מנסה ותנסה לפתות כלכלית את ארה"ב כדי להניא את הנשיא דונלד טראמפ מתקיפה צבאית. המשטר האיראני לא יהסס, מוסיפים ומסבירים, על מנת לשמר את אחיזתו האלימה והרודנית בעם, להציע לממשל האמריקאי שורה ארוכה של הטבות והעדפות במגזר האנרגיה, שאמורות לשרת את האינטרסים של הבסיס האלקטורלי של טראמפ.
איראן תפתה כלכלית את אמריקה ו"תשחד" את הממשל שלה? מגוחך. מול ארה"ב איראן היא לא עכבר ששאג, היא עכבר שסורס. התוצר השנתי המקומי של ארה"ב עולה על 31 טריליון דולר, התוצר המקומי של איראן לא מגיע ל-350 מיליארד דולר. לאמור, התוצר האמריקאי גבוה פי 90 מהאיראני והתוצר לנפש – 90 אלף דולר בארה"ב, 4.5 אלף דולר באיראן – גבוה פי 50. אין בארה"ב אבטלה בשעה ששיעור המובטלים באיראן מעל לשליש מכוח העבודה.
1 צפייה בגלריה
תקציב הביטחון השנתי של ארה"ב קרוב לטריליון דולר. נושאת מטוסים אמריקאית | צילום: אי־אף־פי
תקציב הביטחון השנתי של ארה"ב קרוב לטריליון דולר. נושאת מטוסים אמריקאית | צילום: אי־אף־פי
תקציב הביטחון השנתי של ארה"ב קרוב לטריליון דולר. נושאת מטוסים אמריקאית | צילום: אי־אף־פי
(FAZRY ISMAIL, AFP)
תקציב הביטחון השנתי של ארה״ב כבר נושק לטריליון דולר. תקציב הביטחון של איראן (הנתון האחרון ל-2023, כולל משמרות המהפכה) עומד על כ-10 מיליארד דולר. העוצמה הצבאית השנתית האמריקאית, במדד דולרי בלבד, חזקה פי 90 מהאיראנית. והפער הולך ומעמיק שנה אחרי שנה. כבר בשנת החתימה על הסכם הגרעין הראשון העריכו מומחים את עלות ההתחדשות המינימלית של צבא איראן ב-250 מיליארד דולר. כיום הצבא האיראני זקוק לחצי טריליון דולר כדי להגיע לרמת מוכנות מבצעית. אין לממשל איראני אפילו חמישית מהסכום הזה.
נפט? ארה"ב הפכה בראשית העשור ליצואנית נפט נטו, שמייצאת כ-3.5 מיליון חביות ליום יותר מאשר היא מייבאת. עודף היצוא של ארה"ב שווה לכל תפוקת הנפט האיראנית בשנה מוצלחת; תרומת הנפט שמפיקה איראן לשוק האנרגיה הגלובלי שולית ומשרתת בעיקר את סין ורוסיה שאינן שותפות לסנקציות. משבר של ממש לא יתחולל איפוא במאזן הנפט הבינלאומי אם חיל אוויר אמריקאי או אחר יפציץ וישבית את מתקני הפקת הנפט של איראן. מאזן התשלומים של ארה"ב רק ירוויח ויצוא הגז הטבעי יזנק.
למשטר האייתוללות בטהרן לא הייתה אופציה ואין אופציה להתעמת עם ארה"ב. קל וחומר לא עכשיו, אחרי טבח ורצח אלפי אזרחים מפגינים. כדי להימנע מהטעויות הטראגיות שעשו ממשלות דמוקרטיות במו"מ עם דיקטטורות רצחניות, צריך היה לכן הנשיא טראמפ להציג לשליחי המשטר האיראני לשיחות הפשרה העקיפות, עוד תנאי יסוד חשובים לא פחות מהתפרקות מטילים בליסטיים: דרישה להעמיד לדין בפיקוח חיצוני את כל המעורבים בטבח ההמוני של מפגיני החירות, דרישה לשחרר מבתי הכלא את האסירים הפוליטיים, דרישה להבטיח בחירות חופשיות ודרישה למחוק מהמסמכים הרשמיים את הפסקאות הקוראות להשמדת ישראל.
מעליב? ממש לא: איראן לאחר חומייני לא תמיד הייתה מדינת משטרה איסלאמיסטית הנתונה במשבר כלכלי, חברתי, צבאי ומדיני עמוק. ומפיצה שנאה. בתקופת כהונתו הלא-קצרה של הנשיא מוחמד ח'אתמי בין 1997 עד 2005 איראן הצטרפה ליוזמת השלום עם ישראל שהובילה ערב הסעודית והמדינאים שלה הצהירו שכל הסדר ישראלי-פלסטיני המקובל על אש"ף ועל הקהילייה הבינלאומית מקובל גם על איראן. ח'אתמי כנשיא עצר את המיזם הצבאי הגרעיני, הפסיק את מימון הטרור, הנהיג – או לפחות התאמץ להנהיג – רפורמות ליברליות בכל תחומי החיים, ניהל שיח פתוח עם המערב וקידם את הכלכלה. מאמציו טורפדו ללא הרף על ידי המחנה השמרני הקשוח בהובלת עלי ח'מינאי עד שנבלמו לגמרי. זה אותו עלי ח'מינאי המכונה מ-1989 "המנהיג הרוחני העליון" שהפך עם השנים לאיש דת קנאי זקן בן 87, עקשן וטיפש, אכזרי ופרובוקטיבי. הוא האסון של איראן. את סילוקו, בדרך זו או אחרת, חובה להציב כמטרה ראשונה במעלה של מבצע צבאי אמריקאי בטהרן. אותו ואת כל עושי דברו; זו נקודת המוצא להפלת משטר.

צבא AI

בתערוכת העשור למדינת ישראל בקיץ 1958, בבנייני האומה בירושלים שזה עתה נחנכו, קיבלה את פני המבקרים כרזה עם ציטוט מדברי ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון. בכרזה נראתה ישראל הזעירה מוקפת צבאות ערב רבים ותחתה שאלה ותשובה: אחדים מול רבים? כל העם צבא! אלוף (מיל.) מוני כץ, סמנכ"ל אסטרטגיה של התעשייה האווירית, שהשתתף השבוע בוועידת ההייטק הביטחוני של קבוצת "ידיעות אחרונות", מציע עכשיו תשובה מעודכנת: בקרוב ישרתו בצה"ל המוני רובוטים וסוכני בינה מלאכותית.
אתה רואה את שדה הקרב העתידי נטול חיילים?
כץ: "בשדה הקרב הלא-כל-כך-עתידי נראה יותר ויותר אמצעי לחימה אוטונומיים – על משקל רכב אוטונומי – המבצעים משימות מורכבות ומאתגרות ללא מעורבות האדם הלוחם. בעוד רבע מאה, בעוד שלושים שנה, חיל האוויר יהיה מבוסס ברובו, אם לא כולו, על מטוסים אוטומטים ואוטונומיים שיידעו לבצע את משימותיהם בהצלחה רבה. בלי טייסים בקוקפיט.
הגורם המאיץ את האוטומציה המלאה של צה"ל: השימוש המוגבר בכלים של בינה מלאכותית. לראייתו של כץ, המשקפת את התרחישים של שלושת הגדולים בתעשייה הביטחונית הישראלית – תעשייה אווירית, רפאל ואלביט – סוכני בינה מלאכותית ( "סוכנים תבוניים", כינוי לאלגוריתם סופר-מפותח האוסף מידע ונתונים, מנתח אותם, מסיק מסקנות ושולח המלצות ואפילו פקודות לכלי הלחימה האוטונומיים) ינהלו את שדה הקרב ואת הגנת הגבולות תחת עינם הפקוחה של מפקדים בכירים, אותם "אף רובוט ואף מחשב לא יכול להחליף", מדגיש כץ.
שאלתי את אלוף (מיל.) מוני כץ האם שימוש מורחב יותר בבינה מלאכותית במפקדות צה"ל יכול היה למנוע את המחדל של 7 באוקטובר 2023 או שמא דווקא להפך – הצבא ובמיוחד חיל המודיעין הסתמכו יותר מדי על מסכי מחשב ופחות מדי על הגורם האנושי. לדעתו, לא רק שלא הייתה באותו לילה קריטי באוקטובר ובלילות לפניו הסתמכות יתרה על ביג דאטה ובינה מלאכותית, אלא הסתמכות-חסר שהכשילה את מקבלי ההחלטות ונותני הפקודות. "המידע על אירועים חריגים מצד חמאס הרי היה במערכת, אבל לא היה שילוב מספיק בין חלקיו, לא הייתה תמונה כוללת ולא הוסקו המסקנות המתבקשות", הוא אומר. האנשים כשלו, לא המחשבים.
"אנחנו בתעשייה האווירית נעזרים ומשתמשים בבינה מלאכותית מזה עשרות שנים", מספר כץ, "שבמהלכן שיפרנו ושיכללנו את כליה. אך הקפיצה הגדולה התרחשה לפני שנים ספורות. AI של 2026 לא דומה ל-AI של 2020. בינה מלאכותית חדשה, יוצרת ומחוללת, מעלה את יכולות ההגנה האווירית על ישראל לרמה חדשה הודות לפיתוחים, המצאות ויישומים של כוח המוח הישראלי".
אנחנו מוגנים לגמרי?
כץ: "בלי להיכנס לפרטים, אני יכול לציין שהיכולות המבצעיות של כלי היירוט תוצרת הארץ מכל הסוגים ולכל המרחקים השתפרה בהמון, אף שגם קודם הייתה גבוהה מאוד. כך גם יכולות התקיפה והפגיעה המדויקת ביעדי אויב. בתחומים אלו נמצאות התעשיות הביטחונית הישראלית בחוד החנית של הטכנולוגיה".
לפי הערכות מומחים, צבר ההזמנות של שתי החברות הממשלתיות הביטחוניות, תעשייה אווירית ורפאל, מגיע ל-30 מיליארד דולר לכל חברה. השווי הכלכלי שלהן מגיע ל-400 מיליארד שקלים עד חצי טריליון שקלים. אפשר רק לדמיין לאיזה שווי כלכלי הייתה מגיעה יחידת המודיעין 8200 בצה"ל ונוספות כמותה.
סיסמתו של בן גוריון "כל העם צבא" לא יושמה כידוע בפועל, ומעגלי ההתחמקות וההשתמטות משירות החובה התרחבו עד כדי בדלנות גמורה של קהיליות חרדיות. לעומת זאת, החלטתו המעשית של בן גוריון לכונן בצה"ל את "חיל המדע" הוכחה כמהלך גאוני שאין שני לו. צה"ל על כל חילותיו מאמץ ומטמיע את המודל של צבא מדעי לוחם – אבל אל לו להפוך, מזהיר כץ, לצבא של רובוטים אוטונומיים וסוכני AI בלבד. לניצחונות צריך גם אומץ לב, כושר קרבי ופיקודי, ניסיון נצבר, הרבה יצירתיות, ערכים אנושיים מוצקים ומוסר.