בימים האחרונים עולה לחדשות נושא לא שכיח בשיחות סלון ובמדורי הכלכלה – השקעה בזהב. המיוחד במשאב הטבע הזה הוא לא רק היותו יסוד כימי מתכתי שאינו נוטה להיקשר כימית ליסודות אחרים, ולכן ניתן למצוא אותו בטבע בצורתו הטהורה, אלא העובדה שהפך בזכות כך ל"מקלט" כלכלי בכל העולם, כאשר מטבעות נופלים או בורסות קורסות.
ההשקעה בזהב עלתה באופן נדיר לדיון בוועדת הכספים של הכנסת, שם היקשו חבריה על נציגי בנק ישראל, מדוע אין הוא משקיע חלק מיתרות המט"ח שלו בזהב, אלא רק במטבעות כמו דולר ויורו ובאגרות חוב של ממשלות זרות. בבנק ישראל ציינו, כמעט בכעס, כי ההשקעות הללו הניבו פי שלושה רווחים לאורך השנים מאשר השקעה ספקולנטית בזהב. הוויכוח בוועדה עורר את השאלה האם כדאי לישראלים מהשורה להשקיע בנכסים לא שגרתיים, כמו באונקיות זהב, בכסף או במטבעות וירטואליים כמו הביטקוין.
הזהב עלה בשנה האחרונה בטווחים של 70%-90%, עד ל-5,586 דולר, אך צנח לפתע שוב ל-4,800 דולר וחזר השבוע ל-4,950 דולר. ממש נדנדה מסוכנת למשקיעים. כך, גם הכסף עלה ב-130% ל-107 דולר, אך כבר צנח עד 75 דולר השבוע. בה בשעה צנח הביטקוין תוך שבועות ספורים בכמעט 50%, לכ-67 אלף דולר, משיא של 126,200 דולר לביטקוין אחד. המסקנה ברורה: מדובר בהשקעות ספקולטיביות, וכפי שאסור להמר בכספי מדינה, כך מומלץ בכל לשון גם לאזרח שאינו בקיא בהשקעות כאלה לשמור מהן מרחק.
