תשע שנים אחרי אלבומה המאכזב Songs of Experience, ו-35 שנה לאחר יצירת המופת Achtung Baby – יו-2 שיחררה בשבוע שעבר אי-פי בשם Days of Ash (ימים של אפר). הוא רחוק מלהסעיר, אבל כבר מעורר סערה, לפחות בישראל, בין היתר בשל דברים שאמר סולן הלהקה בונו עם צאתו: בונו אמנם גינה את טבח 7 באוקטובר, אבל הוסיף שהתגובה של ראש ממשלת ישראל נתניהו עליו הייתה מוגזמת.
נתניהו אינו נוכח באלבום, אבל שני ישראלים אחרים כן. הראשון הוא מתנחל מהר חברון, שביולי האחרון ירה למוות בעודה אלהד'אלין בכפר אום אל-חיר. הוא אינו מוזכר בשמו, אבל השיר One Life at a Time מוקדש לזכר הקורבן שלו, בדואי בן 31, ולצד שאלות קשות על המציאות המורכבת כאן, השיר מבקש לקרוא לשלום בין שני העמים. הישראלי השני באלבום הוא המשורר יהודה עמיחי, ששירו "שלום בר" תורגם כאן ל-Wildpeace.
יו-2 תמיד היו פוליטיים, ובונו ממשיך לשאוף לעולם טוב יותר, גם אם הוא נשמע קצת נאיבי. לצד הסכסוך הישראלי-פלסטיני נוגעת כאן הלהקה האירית בעוד אירועים מדממים: American Obituary הפותח עוסק ברנה ניקול גוד, שנורתה למוות בחודש שעבר במיניאפוליס על ידי סוכן של רשות ההגירה האמריקאית; Song of the Future מוקדש לנערה האיראנית סרינה אסמעילזאדה שנרצחה ב-2022; ו-Yours Eternally החותם עוסק במלחמה באוקראינה, ומשתתפים בו הזמר האוקראיני טאראס טופוליה ואד שירן.
מי שציפה לאלבום גדול, צפוי להתאכזב, לא משום שהתוכן אינו לגיטימי, אלא כי רוב המוזיקה רחוקה מלשכנע. ובדומה לעטיפה, שעליה מופיעות צלליות של חברי הלהקה, גם בפנים נשמעת הרביעייה כמו הצל של עצמה. ניתן אמנם לזהות פה ושם את מהלכי הגיטרה המוכרים של דה אדג' (למשל, ב-One Life at a Time) ואת הבס הדומיננטי של אדם קלייטון (בשיר הפותח), אבל 23 וחצי הדקות המרכיבות את האי-פי החדש של מי שהייתה פעם הלהקה החשובה בעולם, די חלשות.
יו-2 הבטיחה שבסוף השנה יגיע מכיוונה אלבום שלם; אולי שם נוכל סוף-סוף להתלהב שוב מההרכב שפעם הסעיר אותנו.
