בפעם הלפני אחרונה שיוסי אבוקסיס פגש את הפועל ת"א, הוא הוריד אותה ליגה. בפעם האחרונה, הוא ניצח אותה כמאמן מכבי נתניה. אם להרע להפועל היה מקצוע, אבוקסיס היה המאמן הכי טוב בארץ. היות שזה לא, הוא פוטר מנתניה פחות מסיבוב אחרי הניצחון ההוא.
אלא שבליגה הזאת אבוקסיס הוא סחורה שיכולה אולי להתקלקל, אבל היא לא יכולה להתקרר. תמיד יהיה לו ביקוש, ומהר. בכל פעם שמפטרים מאמן בליגת העל, מלאך מאבד את הכנפיים שלו ואבוקסיס מקבל טלפון.
השבוע צילצל הטלפון בביתו שוב. "מי זה עכשיו?", שאלה אשתו. "ריינה? אשדוד?". "תביאי לי", אמר אבוקסיס וחטף מידה את הטלפון. "מחר אני נוסע לסכנין", הודיע לה אחרי כמה דקות. "בטח, בטח", ענתה אשתו, ובינה לבין עצמה התאמצה להיזכר אם זו הקדנציה השנייה או השלישית שלו שם. היא כבר לא עוקבת. מה שעושה לו טוב.
סכנין אוהבת את אבוקסיס, שבקדנציה הקודמת שלו בקבוצה הביא אותה פעמיים לפלייאוף העליון. רעולי הפנים שסילקו את שרון מימר קיבלו אותו בפנים גלויות. העניין היחיד הוא שהמשחק הראשון שלו התחיל שתי דקות אחרי שהפועל פ"ת ניצחה בסמי עופר, והסיכוי הקלוש של סכנין לעשות פלייאוף עליון אבד לחלוטין. איך מעבירים עכשיו עשרה משחקים כשאין על מה לשחק?
יש מאמנים שהיו מתייאשים ומאבדים עניין, אבל אבוקסיס מתחיל לפרוח במקומות שבהם הכדורגל מסתיים. בלי משהו מהותי להרוויח ובלי משהו משמעותי לאבד, יהיו לו עשרה מחזורים לבצע תיקון במערכת שהשתבשה לחלוטין בסיבוב וחצי בנתניה, שספגה בלי הכרה ובאופן לא אופייני. אבוקסיס ספג כל כך הרבה גולים בנתניה, שהוא כמעט התחיל להתעניין בכדורסל.
אמש הוא חזר למקורות, מחדש את מערכת היחסים ההרסנית שלו עם הפועל ת"א, ולא משנה אם הוא המאמן שלה או של היריבה. המקל שתקע לה בגלגלים לא יעזור לקבוצה שלו להתגלגל, אבל אבוקסיס לא צריך שהקבוצה שלו תתקדם. את התזוזה שלה הוא מודד ביחס לאופן שבו הוא עוצר את היריבה שלה. אמש הוא עצר את הפועל, ומבחינתו הוא הגיע עד הירח.
