זְמַן רַב חִפַּשְׂתִּי מַה אוּכַל הַשְׁווֹת
לִבְרַק עֵינַיִם קְדֹר לִבִּי יָאִירוּ;
אַךְ עַל פְּנֵי אֶרֶץ לֹא מָצָאתִי עוֹד
דְּמוּּת אוֹֹר יְְקָָר כְּמוֹתוֹ יַזְהִירוּ.
לֹא לְזִיו שֶׁמֶשׁ: הֵן זוֹרְחוֹת בַּלַּיְלָה;
לֹא לַלְבָנָה: אוֹרָן לֹא הֲפַכְפָּךְ;
לֹא כּוֹכָבִים, כִּי רְאוּתָן צְלוּלָה הִיא;
לֹא אֵשׁ: זִיוָן לָנֵצַח לֹא יִדְעַךְ;
לֹא לַבָּרָק: אוֹרָן לָעַד אֵיתָן;
לֹא לְיַהֲלוֹם: הֵן עֲדִינֹות פִּי אֶלֶף;
לֹא לְגָבִישׁ: כִי מַה יַפְרִיד אוֹתָן?
לֹא לִזְכוּכִית גַסָּה וּמְדֻלְדֶּלֶת.
לְמִי יִדְמוּ אִם לֹא רַק לַבּוֹרֵא,
אֲשֶׁר אוֹרוֹ יָאִיר כָּל שֶׁנִּרְאֶה.