אם הבינה המלאכותית תגרום לכך שאלפי כורים גרעיניים יהפכו לחלק מהנוף במרבית מדינות העולם? הגידול העצום בשימוש ב-AI מביא להרחבה בלתי פוסקת בשטחי מרכזי הנתונים, אותן חוות שרתים המכילות מעבדי AI. מרכזי הנתונים האלה צריכים אנרגיה, והרבה. הדרך היחידה לספק כל כך הרבה אנרגיה היא לחזור לשימוש באנרגיה גרעינית. זאת תמונת המצב נכון לשנת 2026 — כל כך פשוט, כל כך מדאיג.
מרכזי נתונים הם צרכני חשמל בעלי תיאבון שאינו יודע שובע. בישראל פועלים מרכזי נתונים קטנים, שצורכים כ-20 או 30 מגה-וואט. מרכזי ההייפר-סקייל (Hyperscale) בארה"ב מגיעים לגודל של 300 מגה-וואט. הקמפוסים של מרכזי הנתונים, שבונות חברות הענק בארה"ב, חוצים את קו ה-500 מגה-וואט – כמו צריכת החשמל של העיר תל-אביב. פרויקט סטארגייט (Stargate) עליו הכריז הנשיא טראמפ בתחילת כהונתו צפוי להגיע ל-1 ג'יגה-וואט.
רשתות החשמל הארציות פשוט לא מסוגלות לספק כמויות חשמל כאלה. הפתרון, אולי היחיד, הוא כורי חשמל גרעיניים פרטיים. בעולם כבר מנערים את האבק מעל כורים ישנים שהיו מושבתים עשרות שנים. במקביל עולה כפורחת טכנולוגיה חדשה ומבטיחה: כורים גרעיניים קטנים (SMR). אלה מייצרים פחות חשמל, אבל בצורה יותר בטוחה, יותר זולה, יותר קלה להקמה.
בישראל עוד לא סגורים איך אנחנו מתחברים למגמה העולמית. כאן לא יפעלו כורים גרעיניים לייצור חשמל, לפחות כל עוד המדינה לא תחתום על האמנה למניעת הפצה של נשק גרעיני, וזה כנראה לא יקרה בעתיד הנראה לעין. האם זה אומר שהתרחבות תשתית ה-AI בישראל תיעצר, פשוט בגלל שהמדינה לא תוכל לספק לה חשמל? ובכן, כמה אנשים מאמינים שיש לזה פתרון.
המרוץ לאורניום
בנק אוף אמריקה (BofA) פרסם לאחרונה דוח מקיף בעניין, והנתונים שלו נשמעים כמעט דמיוניים: עוד השנה מרכזי הנתונים של ענקיות הטכנולוגיה עלולים לצרוך יותר חשמל מכל יפן. עד שנת 2030, הצריכה שלהם תעלה על זו של הודו כולה. "אנחנו צריכים 30% יותר אנרגיה ממה שיש היום", אומר חיים ישראל, ראש תחום מחקר תמטי-גלובלי בבנק אוף אמריקה, "הביקוש לא ידביק את ההיצע. וזה מחייב פתרונות רדיקליים". לפי הדוח, כדי לעמוד בביקוש הגובר לחשמל, העולם צריך לשלש את כושר הייצור הגרעיני עד שנת 2050. ההשקעות הצפויות בתחום ב-25 השנים הקרובות עשויות לעבור את רף ה-3 טריליון דולר.
לדבריו, השינוי בגישה בעולם קרה עם פרוץ המלחמה באוקראינה: "ממש לפני הפלישה לאוקראינה, חצי ממדינות אירופה החליטו שהן סוגרות את כל הכורים הגרעיניים. אבל רגע אחרי הפלישה הן אמרו: 'בואו נחשוב על זה מחדש'". הוא מסביר שבעולם המשתנה, יש התקדמות מפתרונות של "מעבר אנרגטי" (Energy Transition) כלומר החלפת מקורות אנרגיה, לפתרונות של "תוספת אנרגטית" (Energy Addition).
זה אומר שבעולם מוותרים על קמפיין האנרגיה הירוקה שליווה אותנו בשנים האחרונות?
"לא, להפך, שימושי האנרגיה הירוקה רק גדלים. אנחנו נצרוך כל סוג אנרגיה שאנחנו יכולים. ארה"ב עשתה סיבוב פרסה ברגולציה של אנרגיה ירוקה ועדיין 86% מהאנרגיה החדשה ברשת שלהם היא ירוקה. והיא גם זולה מאנרגיית מאובנים ב-25%".
אחד החידושים המרכזיים בדוח BofA הוא תשומת הלב שניתנת לטכנולוגיית כורי ה-SMR הקטנים, שהם בטוחים וזולים יותר. כור כזה יכול לייצר כ-500 מגה-ואט.
"ההייפר-סקיילרס — חברות כמו מיקרוסופט, מטא ואמזון — לא יכולות לחכות לממשלות שיספקו להם חשמל", אומר ישראל, "הן חותמות על הסכמים לבניית כורים פרטיים. הן יקימו את התשתית, יעמדו ברגולציה, ואת עודפי האנרגיה יחזירו לרשת". מדובר בשינוי פרדיגמה: האנרגיה הגרעינית הופכת מנכס מדינתי כבד למוצר טכנולוגי זמין למגזר הפרטי. בבנק אוף אמריקה מעריכים כי שוק ה-SMR עשוי להגיע לשווי של טריליון דולר עד 2050.
הדרך ל-SMR רצופה מהמורות ומכשולים. ישראל מתריע על צוואר בקבוק משמעותי: שרשרת האספקה. כורים גרעיניים צורכים כידוע אורניום וכיום 40% מהאורניום מגיע מקזחסטן ו-20% מרוסיה. "במערב לא רוצים להיות תלויים יותר בגורמים חיצוניים", הוא מסביר.
להערכתו, חלק מתוכנית המכסים של טראמפ נועד להבטיח אספקה בלעדית של אורניום מקנדה לארה"ב על מנת להבטיח את העליונות האנרגטית של מהפכת ה-AI האמריקאית. במקביל, סין דוהרת קדימה: בכל 18 חודשים היא מוסיפה לרשת שלה כושר ייצור אנרגטי השווה לכל הקיבולת של ארה"ב. סין גם מבטיחה לעצמה משאבי אורניום בנמיביה שבאפריקה כדי לא להישאר מאחור.
הציבור מבוהל
במשך עשורים, המילה "גרעין" עוררה בציבור אסוציאציות של קטסטרופה: צ'רנוביל, פוקושימה, אי שלושת המייל בפנסילבניה. העולם המערבי ניסה להיגמל מהאנרגיה האטומית לטובת שדות סולאריים וטורבינות רוח, והיקף ייצור האנרגיה הגרעינית בעולם ירד לכ-10% מכלל החשמל. אבל אז הגיעה מהפכת הבינה המלאכותית וטרפה את הקלפים מחדש.
עכשיו השאלה היא אם הציבור מוכן לקבל תחנות כוח גרעיניות שייבנו בשכנות למקומות יישוב. לא בטוח שהמדינות שמקדמות את הכורים החדשים עוצרות לבדוק את התמיכה בקרב הציבור. "אני חושב שזה צוואר הבקבוק הכי גדול היום", אומר ישראל, "ברמת מקבלי ההחלטות יש הבנה לעניין, ברמת הציבור הרחב, פה הבעיה הגדולה. הציבור לא רוצה את זה לידו, הוא לא מבין בעצם לאן אנחנו הולכים".
לדבריו, דווקא אסון פוקושימה, בו נפגע כור גרעיני כתוצאה מרעידת אדמה, הוכיח את עמידות הטכנולוגיה. "נגרם נזק, אבל העובדה שהמערכות החזיקו מעמד בתנאים האלה נתנה לענף סוג של 'תעודת ביטוח'".
בנוסף לכורים הגרעיניים הדוח מסמן עוד מקור גרעיני לאנרגיה: כורי היתוך גרעיני. מדובר בטכנולוגיה כמעט מדע-בדיונית, שנמצאת בשנים האלה בתהליך פיתוח מואץ. "כוס מים אחת יכולה לספק דלק היתוך לצרכיו של אדם למשך כל חייו", אומר ישראל. פריצת הדרך המדעית התרחשה כבר ב-2022 ושורה של חברות נמצאות כעת במרוץ להצגת כור היתוך עובד, מתודלקות על ידי הון פרטי: קרנות הון סיכון וחברות כמו מיקרוסופט, גוגל והונדה. אחת החברות המבטיחות בתחום היא NT-Tao הישראלית, שהציגה אב-טיפוס חדש והשגת יעד "פלזמה ראשונה" ממש החודש. בניגוד לכורי הענק שמפתחות המתחרות, NT-Tao מפתחת כור בגודל מכולה, שיכול לספק חשמל למפעל או חוות שרתים קטנה, בעלות נמוכה.
בעולמות האנרגיה הגרעינית לחוות שרתים, ישראל נשארת בינתיים מאחור ובונה בעיקר על הגז הטבעי. "נהיה חייבים לפזר את מקורות האנרגיה שלנו", אומר ישראל. "זה לא רק עניין של מחיר, אלא של עצמאות אנרגטית וגיאופוליטיקה. אי אפשר להתמקד רק במקור אחד".
המכשולים בדרך לכור
רשמית, ישראל מנועה מהקמת כורים גרעיניים קטנים משום שהיא לא חתומה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT). ישראל היא אחת מחמש מדינות בלבד בעולם שאינן חתומות על האמנה, לצד הודו, פקיסטן, קוריאה הצפונית ודרום סודאן. הסנקציה על כך היא איסור על מדינות האמנה למכור לישראל כורים גרעיניים או דלק גרעיני. כורי SMR, למרות שאינם יכולים לשמש לייצור נשק גרעיני, נופלים בקטגוריית האיסור.
ובכל זאת, במסדרונות השלטון בישראל פועלים להקמת כורי SMR והתוכניות כבר עברו לשלב התכנון האסטרטגי. משרד האנרגיה והתשתיות פרסם תוכנית לפיה עד 2050 כל החשמל בישראל יופק משמש, רוח וכורים גרעיניים. על פי התוכניות יוקם כור גרעיני גדול באזור שבטה בנגב, או לחילופין באזור רוגם (גבעת חיל) בנגב או לחילופין בעומק הים מערבית לגוש דן. הממשלה, שאמורה לאשר את תוכנית הגרעין כפרויקט לאומי, בינתיים עוד לא דנה בנושא.
בדרך ישראל צריכה לעקוף את מחסום ה-NPT. הנשיא טראמפ עדיין לא התבטא בעניין. הוא אמנם הצהיר על מדיניות להפצת טכנולוגיות SMR לבעלות ברית, וגם על עומק הברית עם ישראל ורצונו לקדם "תור זהב חדש במזרח התיכון". אבל כורים גרעיניים בישראל? אף לא מילה.
בינתיים יש לא מעט חברות באירופה ובארה"ב ויזמים, שכבר מרחרחים סביב היוזמות הממשלתיות בישראל. חברות ישראליות כמו דוראל אנרגיה ואפקון בודקות אפשרויות להשתלב בהקמת תשתית החשמל החדשה.
אחד הגורמים המתעניינים האלה היא איש העסקים והמשקיע היהודי עזרא גרדנר, מייסד ושותף בקרן ואראנה (Varana Capital), שהשקיעה עד היום למעלה מ-500 מיליון דולר ב-21 סטארט-אפים ישראליים, ומי שעומד מאחורי "קרן חי" שגייסה 50 מיליון דולר להשקעות חירום שיסייעו לישראל במהלך המלחמה ולאחריה. גרדנר מיזג חברת ספאק שהקים בניו יורק עם חברת כורי ה-SMR הקנדית Terrestrial Energy, והפך למשקיע ולדירקטור בחברה, שחתמה הסכם עם משרד האנרגיה האמריקאי להקמת פרויקט TETRA שמסגרתו יופעל כור SMR בהספק 380 מגה-וואט.
הקשרים עם הממשל האמריקאי סייעו לגרדנר להשיג לאחרונה פגישה עם שר האנרגיה הישראלי, אלי כהן, ממנה הוא יצא מלא אנרגיה. "זה עסק שיהיה מדהים לישראל", הוא אומר בשיחה עם "ממון". לדבריו, יש רק שלוש חברות בעולם שיכולות להקים פיילוט SMR בישראל וכמו שהוא רואה את זה Terrestrial Energy היא העדיפה מכולן.
החלום של גרדנר
גרדנר מסביר את עיקרי הדברים: ישראל היא מקום נהדר להקים בו מרכזי נתונים ענקיים, יש לו בישראל חיבורים מעולים, יש בישראל תעשיית מוליכים למחצה (שבבים) מדהימה ("אין פלא שאינטל בנתה את המפעלים הראשונים שלה מחוץ לארצות הברית בישראל") ועכשיו זו הזדמנות כשגם אפל כאן וגם אנבידיה כאן, לשלב את חברת הכורים הגרעיניים בתמונה.
איך אתה מתכוון לקדם את הרעיון הזה?
"בגלל הסכם אי-הפצת נשק גרעיני ישראל לא יכולה לבנות תחנות כוח גרעיניות. עם זאת, אם הייתי יכול להביא כור SMR לישראל ולבנות מרכזי נתונים כחול ולבן, זה היה החלום שלי, זה היה ההישג שלי שהייתי מטפל בו באופן אישי".
למה עדיף כור SMR קטן ולא התוכנית הממשלתית לכור גרעיני גדול?
"אני חושב שקל יותר לבנות אחד קטן. מרכזי הנתונים שאנחנו בונים בארה"ב יגיעו ל-400 מגה-וואט. אבל בניגוד לכור של ווסטינגהאוז, שמייצר ג'יגה-וואט אבל משתמש באורניום מועשר מאוד, כורי ה-SMR שלנו משתמשים באורניום מועשר מעט. הבעיה האמיתית היא שישראל עדיין לא חתומה על הסכם אי ההפצה של נשק גרעיני. כללי האמנה נכתבו לפני 50 שנה ודברים השתנו מאז".
אז אתה מדבר על מהלך דיפלומטי שיכשיר שימוש בישראל של כורי SMR?
"כן, הייתי אומר שמשהו טוב יצא מהמלחמה, כי יש עכשיו מערכת יחסים טובה יותר עם ארצות-הברית, שרוצה מרכזי נתונים גם בישראל".
האם אתה אישית מקדם את הרעיון הזה?
"אני עובד על זה. אני חושב שהזווית לפנות לארצות-הברית היא הזווית של ביטחון לאומי. פשוט תמשיך את הקו: למה הממשל נתן לאינטל 10 מיליארד דולר? ביטחון לאומי. למה הממשל חילץ את ג'נרל מוטורס במהלך המשבר הפיננסי העולמי? ביטחון לאומי. ובכן, מה עוד תורם לביטחון הלאומי? מרכזי נתונים, שבבי מוליכים למחצה".
