וְכָל הַזְּמַן הִשְׁתּוֹקְקוּת
בְּשָׁכְבִי וּבְקוּמִי הִשְׁתּוֹקְקוּת
בְּאָכְלִי וּבְרַחְצִי הִשְׁתּוֹקְקוּת
כְּשֶׁהוֹלֶכֶת עִם הַכֶּלֶב לְסִיבוּב הִשְׁתּוֹקְקוּת בַּסּוּפֶּר
מִתְעַכֶּבֶת בַּקֻּפָּה מִשְׁתּוֹקֶקֶת
אוּלַי תִּכָּנֵס
אוּלַי תָּרִיחַ אוֹתִי
אוּלַי תַּגִּיד אַתְּ יָפָה
אוּלַי שׁוּב תִּקְרָא לִי "מָמוּשׁ".
מָמוּשׁ, כָּל הַזְּמַן הִשְׁתּוֹקְקוּת.
מַפַּל הִשְׁתּוֹקְקוּת שׁוֹקֵק
שׁוֹקֵק
בְּכָל הַפָּנִים הַחוֹלְפוֹת בִּנְהַר הָאֲנָשִׁים אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת אֶת תָּוֶיךָ.
הָרֵיחַ שֶׁלְּךָ חֲלָבִי וְעִם טַלְק, רָעִיל וּמְרַעֲנֵן, נָקִי וְחָלָק.
בְּלֶיְזֶר שָׁחֹר שֶׁתָּלוּי עַל קוֹלָב מֵאָחוֹר
הַגּוּף הַגָּדוֹל שֶׁלְּךָ בּוֹלֵעַ אוֹתִי וַאֲנִי אֵינֶנִּי
צְרִיכָה דָּבָר אֵינֶנִּי צְרִיכָה הְיוֹת
אֲנִי אֵינֶנִּי אֲנִי אֲנִי
אַתָּה
אוֹהֶבֶת לִהְיוֹת יָרֵחַ שֶׁלְּךָ
שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵר שֶׁלִּי שֶׁאֲנִי
מִשְׁתּוֹקֶקֶת לַשֶּׁמֶשׁ מַמָּשׁ
מָמוּשׁ מַמָּשׁ מִשְׁתּוֹקֶקֶת
לַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלְּךָ
לַחַשְׁמַל