אם ינסו לתמצת את פלונטר הזהויות ההטרוגני של הציבור הישראלי בשני משפטים, זה יהיה כנראה משהו כמו: "אתם יותר גרועים," אל מול "אנחנו לא כמוכם". שתי פוזיציות-שורש העומדות משני צידי השסע, בכל מחלוקת מרכזית במציאות חיינו. דתיים מול חילונים, שמאל מול ימין, משרתים מול משתמטים, הלווינים והרוטמנים מול היועצת המשפטית ובג"ץ, ועוד ועוד.
אבל יש גם פוזיציה שלישית בפלונטר: ה"ביחד ננצח". זו שאמורה להסביר איך בכל זאת ישראל מצליחה להתקיים, למרות הכל. הפוזיציה הזו שונה משתי הראשונות בכך שהללו מהותן קיבוע של תחושות, בעוד שלשלישית יש קבלות אובייקטיביות. בנקודות הזמן שבהן האיום הקבוע על ישראל מתפרץ באופן אקטיבי, קווי השבר מושלכים למגירה והציבור מתגייס להגנה, גם אם לא כולו משרת בצבא. רק שברגע ששוככת האש שתי הראשונות נשלפות חזרה, והשלישית חוזרת למגירה. וכך, לא רק גיוס חרדים לצבא הופך לעימות ממשי, אלא גם גיוס נשים לשירות מבצעי. הנה רבני האגף התורני בציונות הדתית במכתב לראש הממשלה: "הצבא צועד לעבר עירוב מינים האסור על פי היהדות, בניגוד להגיון ולצורכי הביטחון". באמת? בניגוד להגיון וצורכי הבטחון? נשים לחמו לצד גברים עוד בגיטאות וכפרטיזניות ביערות. לחמו ונפלו, כתף לכתף, במחתרות ובפלמ"ח, ועוד יותר מכך, היום, בצה"ל. הרי הציונות הדתית צמחה מבני עקיבא, איפה שבנים ובנות שרו ורקדו ביחד. קשה לדמיין את זבולון המר או חנן פורת כותבים מכתב כזה. או יוצאים מאירוע בגלל "קול באשה ערווה". מה קרה בארץ שעכשיו הן "מעמידות את לוחמינו בפני סתירה בלתי אפשרית בין אמונתם לבין שירותם המבצעי"?
נשים מהוות כמעט 40% מכל מחזור גיוס. הן משולבות כחלק אינטגרלי של המערך הלוחם. טייסות, נווטות מפקדות כלי שיט וטנקים. תרומתן חיונית לא פחות מתרומתם של לוחמי האגף התורני בציונות הדתית, בלחימה, בשמירה על הגבולות, ובחדרי המבצעים. במהות, ההבדל בין תביעתם של רבני "תורת הארץ הטובה" לעמדתם של רבני החצרות החרדים, "נמות ולא נתגייס", הוא למעשה קוסמטי. צה"ל ההטרוגני של היום, ובעצם ישראל ההטרוגנית עצמה, מאיימים על אפקטיביות זריקות-הדרש שאמורות לחסן את צעיריהם הרכים, מהעולם החיצון. ובכן, בשביל הרקורד - מדינת ישראל התפתחה ומצליחה להתקיים למרות הכל, דווקא משום עירוב מינים. דווקא משום שידעה למצות את יכולות העם היהודי כולו, לא רק של חציו הגברי. נשים מובילות ומשולבות לא פחות מגברים, במדע, בטכנולוגיה, באקדמיה, בכלכלה, במנהל ובחקלאות - ואין בכך שום סתירה עם היהדות ומסורת ישראל. לא זכור שאצל מהנדסים, מדענים, מנהלים, ובעלי מקצוע שומרי מסורת, במכלול תחומי העשייה, נרשם קונפליקט כלשהו בין אמונתם לבין עבודתם בחברת נשים. אז מה הדיבור הזה על עירוב מינים פתאום? בכנסת אין עירוב מינים? בממשלה לא יושבות נשים עם גברים? סטרוק וסילמן, או סון הר-מלך, משמשות כשרות ויושבות בוועדות, בעירוב מינים מובהק, וזה אסור על פי היהדות? מה עם שוטרות ושוטרים במשטרה?
התשובה הפשוטה היא שבמרתפי חלק מהאולפנות ובחדרי חלק מהרבנים צמחו כיסי קנאות המסרבים להשלים עם המדינה עצמה, לא רק צה"ל, כיישות הטרוגנית. ושם חוששים שחניכיהם, לכשיבואו איתה במגע, יבינו שהשד כלל איננו שד. ושסובבו אותם בכחש. זה מה שקרה בארץ.
בקהילות האמיש בארה"ב, להבדיל, נהוגה תקופת ה"רומשפרינגה". לקראת בגרות ניתנת לצעירי העדה, בנים ובנות, שנה לצאת לחיות בעולם שבחוץ. בתום שנה עליהם להחליט אם לחזור ולהישאר בקהילה או ללכת לדרכם. כ-85 אחוזים, מסתבר מהמחקרים, חוזרים לקהילותיהם, שהכפילו את גודלן ב-20 השנה האחרונות. שם לא חוששים מהטרוגניות. כדאי היה שרבני "תורת הארץ הטובה" ילמדו פעם שיעור מהגויים. הגם שהסיכוי לכך אפסי.
לא זכור שאצל מהנדסים, מדענים, מנהלים, ובעלי מקצוע שומרי מסורת, במכלול תחומי העשייה, נרשם קונפליקט כלשהו בין אמונתם לבין עבודתם בחברת נשים. אז מה הדיבור הזה על עירוב מינים פתאום?