באמצע שנות ה-80 התגייסה דפנה דקל ללהקת הנח"ל שביקשה לחדש את ימי השיא מהעשורים הקודמים. משם היא המריאה גבוה ועשתה קריירה מרשימה שכללה להיטים גדולים, וגם מעריצות שחרתו את שמה על ידיהן, וגם ייצוג של ישראל באירוויזיון, וגם הנחיית אירוויזיון, והצגות ילדים, ומחזות זמר ועוד. עכשיו, רגע לפני גיל 60, היא חוגגת 40 שנות יצירה במופע מיוחד שייערך ב-27 באפריל בהיכל התרבות בפתח-תקווה בליווי סימפונט רעננה.
דקל תארח בו דמויות מפתח בקריירה שלה, בהן ענת עצמון שהתחרתה מולה בקדם אירוויזיון 1992 ועירערה על זכייתה בטענה שהשיר של דקל, "זה רק ספורט", ארוך ב-17 שניות מהמותר. השתיים, שהגיעו בזמנו לבית המשפט, ישירו עכשיו את "זה רק ספורט" ביחד. עוד אורחים: סיגל שחמון, שותפתה להנחיית אירוויזיון 1999 (עם יגאל רביד), חבריה ללהקת הנח"ל וגם רוני דלומי, עמית צח, דרור קרן, אלרן דקל (אחיה), אבי חן ורויטל זלצמן.
"לחגוג 40 שנות קריירה כשאני רק בת 40, זה מוזר", צוחקת דקל. "אני לא מרגישה יום אחד מעל 40. חגיגה כזאת גורמת לך לעצור ולהסתכל אחורה, ואני בשלב שבו אני מרגישה בשיא כוחי. אז אני יכולה לשמוח על מה שעשיתי ושאני עדיין בדרייב מטורף".
מה היית אומרת לדפנה בת ה-20?
"שאני גאה בה, שהיא הלכה אחרי הלב, שהיא בטחה בבחירות שלה, שהיא לא נבהלה מהמהמורות בדרך. כשמסתכלים מהצד, זה נראה כאילו מדלגים מהצלחה להצלחה, כי מה שיוצא החוצה זה הצלחות, אבל בדרך יש נפילות והתרסקויות, והילדה הזאת ידעה לקחת את זה ולא להיבהל".
כמומחית אירוויזיון, מה דעתך על נועם בתן?
"הוא פשוט מושלם. כל כך ייחודי: גם צנוע וגם מלא ביטחון. זה שילוב מדהים, כי הרבה פעמים הצניעות גורמת לך להיות נחבא אל הכלים, וביטחון גורם לך ללכת עם האף בשמיים. נועם הוא כישרון מטורף. בכלל, אני מאוד גאה בזמרים הישראלים שנוסעים לאירוויזיון בשנים האלה ומתמודדים בגבורה עם קריאות הבוז והעניינים הביטחוניים. כל הכבוד להם".
