עיני העולם כולו נשואות כעת להחלטתו של טראמפ בנוגע לאיראן, ולשאלה האם בכוונתו לפעול שם להפלת המשטר. אבל ייתכן שיש מדינה אחרת, קרובה הרבה יותר לארה"ב, שממשל טראמפ היה מעוניין שהשלטון העוין שם למערב יוחלף עוד לפני כן.
הסגר הכלכלי המלא שהטילה ארה"ב על קובה במטרה כמעט מוצהרת להפיל את המשטר, מציב את תושבי האי במצב נואש של מחסור קריטי בדלק, תרופות ואוכל. באמצעות הפעולה הצבאית בוונצואלה ואיומים על מקסיקו השכנה, סגר ממשל טראמפ את זרימת הנפט לקובה. עכשיו נראה כי בעלות ברית שעוד נותרו לממשל הקובני, חוששות מתגובת ארה"ב אם יספקו את הדלק בשווי מאות מיליוני הדולרים הדרוש להפעלת הכלכלה בקובה.
1 צפייה בגלריה
גם פסטיבל הסיגרים בוטל. תחנת דלק נטושה בהאוונה
גם פסטיבל הסיגרים בוטל. תחנת דלק נטושה בהאוונה
גם פסטיבל הסיגרים בוטל. תחנת דלק נטושה בהאוונה
(YAMIL LAGE, AFP)
ככל שהמשבר נמשך, החיים נעצרים ברחבי האי בו גרים כמעט 11 מיליון איש. הלימודים הושעו בבתי ספר רבים ועובדים הוצאו לחופשה ללא תשלום כדי לחסוך באנרגיה. בתי המלון כמעט ריקים, בתי חולים ממשלתיים רבים קיצצו את השירותים, אמבולנסים נאבקים למצוא דלק כדי להגיב למקרי חירום. טיסות המביאות אספקה ​​חיונית הושעו כיוון שאין מספיק דלק סילוני, והמחסור בדלק למשאיות אשפה מביא לערימות אשפה בשכונות שלמות. בשבוע שעבר בוטל פסטיבל הסיגרים השנתי שמכניס מיליוני דולרים לקובה, ובלילות הוואנה עטופה בחושך כמעט מוחלט. בשווקי החקלאות שמוכרים את המבחר הקטן של מזון המיוצר באי, מזהירים מפני הקושי הגובר בהבאת פירות וירקות לבירה מהאזור הכפרי שבו הם גדלים. "אנחנו משלמים פי שניים-שלושה כדי לחדש את המלאי", אמרה מוכרת מקומית לסי-אן-אן, "אין אוכל. ההשפעה תהיה נוראית. לא יהיה לנו כלום".
רק לפני עשר שנים הכל נראה אחרת. לאחר שנשיא ארה"ב דאז, ברק אובמה, חידש את היחסים הדיפלומטיים עם קובה, נהרו המוני אמריקאים לטייל בהוואנה, כולל סלבריטאים כמו וויל סמית', ריהאנה וקים קרדשיאן. עכשיו, אלפי קובנים שהתפרנסו כנהגי תיירים, מובטלים לגמרי. אין תיירים, וממילא אין דלק במכונית.
בראיון לאי-פי, אמר שר הבריאות של קובה, חוזה אנחל פורטל מירנדה, כי הסנקציות האמריקאיות כבר לא רק משתקות את כלכלת האי, "הן מאיימות על בטיחות אנושית בסיסית. אי אפשר לפגוע בכלכלת מדינה מבלי להשפיע על תושבים. מצב זה עלול לסכן חיים".
ממשל טראמפ מודע לסבל הכבד שהוא מטיל על אזרחים קובנים, ומי שדוחפים הכי חזק לשיתוק מוחלט של האי הם יוצאי קובה בממשל ובקונגרס, ובראשם מזכיר המדינה, מרקו רוביו. העוינות בין הממשל לקובה התגברה גם על רקע קרבת המשטר לונצואלה של מאדורו, והעובדה כי האחרון היה מוקף שומרי ראש קובנים כשנחטף ממיטתו בינואר — שרבים מהם נהרגו במהלך הפעולה."זה הרגע לעצור הכל: לא עוד תיירות, לא עוד העברות כספים, לא עוד מנגנונים שממשיכים לממן ולתמוך בדיקטטורה", אמרה חברת הקונגרס הרפובליקנית מפלורידה, מריה אלוירה סלאזר, גם היא ממוצא קובני. "זה הרסני לחשוב על רעב של אם, על ילד שזקוק לעזרה מיידית. אף אחד לא אדיש לכאב הזה, אבל זו בדיוק הדילמה האכזרית שאנו עומדים בפניה כגולים קובנים: לפתור את הסבל לטווח קצר או לשחרר את קובה לנצח“.