בעוד המדינה על משרדיה השונים משקיעה מאמצים ותקציבים לשילוב צעירים וצעירות חרדים בשוק התעסוקה בכלל, ובעולמות ההיי טק בפרט – מי שנופלים לא פעם בין הכיסאות הם יוצאי החברה החרדית. מי שהיום כבר אינם חיים בעומק החברה החרדית, ולא ימצאו את עצמם במיזמי שילוב לחרדים בתחומים שונים, אך צברו פער לימודי ותרבותי בשנים בהן היו במערכות חינוך חרדיות.
בוואקום הזה נכנסו אנשי עמותות "יוצאים לשינוי" ו"עתידים" משיקות את מיזם ה"מטרו-טק": המודל הראשון מסוגו בישראל המעניק מעטפת הוליסטית - מאפס ועד לכיסא המפתח בחברות הטכנולוגיה המובילות.
מדובר ברשת מסלולים רציפה, המלווה את היוצא/ת מהחברה החרדית מרגע ההחלטה ועד לחתימה על חוזה העבודה. בדרך זו, לראשונה, המשתתפים והמשתתפות זוכים למעטפת הכוללת עד 100 אחוז מימון שכר לימוד, מלגות קיום חודשיות, ליווי מנטורינג אישי ובחלק מהמסלולים – השמה מובטחת מראש.
“הפער גדול מדי ללא ליווי”
כדי ליצור את השינוי התוכנית פועלת באמצעות ארבעה קווים: הקו הכחול: מסלול אקדמי יוקרתי לתוארי הנדסה ומדעים מדויקים, כולל קדם מכינה ומכינה ייעודית להנדסה וטכנולוגיה, תכנית לתואר ראשון עד השתלבות בהייטק. בתוכנית "עתידים לתעשייה ולהייטק". הקו הוורוד: מסלול הנדסאים הכולל מכינה טכנולוגית וכיתות הנדסאים בשיתוף מעסיקים מהחברות המובילות במשק בתוכנית "עתידאים". הקו הירוק: רצף טרום-צבאי וצבאי – ממכינות קדם-צבאיות ועד הכשרות טכנולוגיות לאחר השחרור ללוחמים ולוחמות, בתוכנית "לוחמים להייטק". הקו הצהוב: מסלול קצר וממוקד להכשרות מקצועיות והשמה ישירה בתעשיה בתוכניות "צורים".
כאשר דבורה רוזנבלט, בת 31, נשואה ואם טרייה, יצאה מהמסגרת החרדית היא דיברה יידיש שוטפת יותר מאשר אנגלית. בימים אלו היא סטודנטית למכטרוניקה - מסלול שבסיומו היא צפויה להשתלב ב"רפאל". "בשנים האחרונות היו לי מספר רב של ניסיונות כושלים להיכנס לאקדמיה - וכל פעם הרגשתי שהפער גדול מדי", שיתפה רוזנבלט. "תכנית המטרו-טק היא מהפכה של ממש עבורי כי בפעם הראשונה לא נשארתי לבד מול הפערים. קיבלתי מהתכנית מעטפת אמיתית: סיוע כלכלי, מלגות, ליווי אישי, חיזוק מקצועי ומנטלי. בזמן שרוב הסטודנטים הם בני 22, שמגיעים בנקודת פתיחה שונה משלי, היום אני מרגישה פחות 'חריגה', אלא סטודנטית רגילה שמצליחה כמו כולם. אחרי שנים של ניסיונות כושלים, את הסמסטר הראשון סיימתי בממוצע 98.5. זה לא נס - זו הוכחה שכשנותנים את המעטפת הנכונה, אנחנו היוצאים יכולים לפרוץ קדימה".
לדברי רוזנבלט, "זה לא יכול להישאר יוזמה של עמותות בלבד. אם המדינה רוצה עוד מהנדסות ומהנדסים, עוד כוח אדם איכותי להייטק -היא חייבת להפוך את זה לפרויקט לאומי. יוצאי החברה החרדית הם מנוע צמיחה שמחכה שידליקו אותו". עד שנת 2018 שיעור יוצאי החברה החרדית בהייטק עמד, בדומה לחרדים, על כחמישה אחוזים. אולם החל מ-2019 נרשמת מגמת עליה עקבית בהשתלבות יוצאים בהייטק ומדעים מדויקים, עליה שניתן יהיה לכמת באחוזים בשנים הקרובות. כבר כיום ניתן לראות כי אחוז היוצאים הצעירים (25-34) המשתלבים במקצועות ההייטק עומד על כעשרה אחוזים וצפוי לעלות בשנים הקרובות.
“צריך להיות פרויקט לאומי”
גם הלל, בן 31, סטודנט להנדסה אזרחית ואב לשלושה, מזדהה עם החוויה של רוזנבלט. "בגיל 28 החלטתי שאני הולך ללמוד, בלי רקע בלימודי ליבה ובלי תשתית אקדמית בסיסית. מהר מאוד הבנתי שהאתגר האמיתי לא נגמר בקבלה ללימודים", אמר. "שלוש שנים נלחמתי בשיניים - הקשיים היו רבים מאוד: ללמוד הנדסה ברמה גבוהה, לשלם שכר לימוד מלא, ובמקביל לפרנס משפחה עם שלושה ילדים. כל מבחן היה גם מאבק כלכלי. כל סמסטר היה סימן שאלה אם אצליח להמשיך. בלי רשת ביטחון, בלי ליווי, בלי הכוונה - התחושה היא שאתה כל הזמן על הקצה".
לפני חצי שנה הגיע המהפך כשהצטרף למטרו-טק. "פתאום זה הפסיק להיות קרב הישרדות", סיפר בחיוך." אם המדינה רוצה עוד מהנדסים ואנשי מקצוע איכותיים, היא חייבת לראות בזה השקעה אסטרטגית. אנחנו לא מבקשים הנחה, אנחנו מבקשים הזדמנות אמיתית לתרום לכלכלה הישראלית, אנחנו שיצאנו מהחברה החרדית, אנחנו התקווה".
את דבריהם חיזק נחי פסיקוב, מנכ"ל עמותת "יוצאים לשינוי": "מה שהיה פעם מסלול של הישרדות אישית, בדידות וחיפוש פתרונות נקודתיים מתוך הישרדות אישית, הופך היום למהלך רחב, מתוכנן ומוסדר. אנחנו מפסיקים לדבר על 'עזרה' ומתחילים לדבר על השקעה. יוצאי החברה החרדית הם לא בעיה שצריך לפתור, הם המשאב הלאומי הכי לא מנוצל של מדינת ישראל".
שלומית יצחקי, מנהלת תחום בוגרי ובוגרות חינוך חרדי בעמותת "עתידים", הוסיפה: "השותפות בין העמותות במיזם היא צעד אסטרטגי שנועד לגשר על הפער בין פוטנציאל אישי למחסומי כניסה מערכתיים. עבור יוצאי ויוצאות החברה החרדית, הדרך לאקדמיה, לתעשיה ולהייטק עוברת דרך הבנה עמוקה של הצרכים הייחודיים שלהם. זו לא רק בשורה תעסוקתית, זה בניין כוח לחברה הישראלית כולה".
