גמר גביע המדינה שייערך הערב (18.00) בבית מכבי בראשל"צ הוא הקלאסי ביותר שיכולנו לקבל העונה בכדורסל הנשים הישראלי. מצד אחד, מכבי ר"ג, מוליכת ליגת העל, עם מאזן 1:21 מטורף ויש שיגידו ברמה אחת מעל כל היתר. מהעבר השני, מכבי חיפה, אמנם רק בבית התחתון, אבל הקבוצה הכי חמה בליגה עם שמונה ניצחונות מתשעת המחזורים האחרונים ומי שהנחילה לר"ג את הפסדה היחידי העונה. וזה לא היה כל-כך מזמן, 71:80 בחודש שעבר.
עוד לפני שנגענו בשחקניות על הפרקט, יהיה זה מפגש פיקנטי על הקווים. עדן ענבר מר"ג, המאמן הוותיק והמעוטר בליגה ונעמי קולודני, נציגת הדור הבא שחזרה רק בחודש שעבר לכדורסל הנשים הישראלי, ובינתיים עושה עבודה נהדרת בחיפה.
וזה לא רק זה. ענבר בן ה-54 יפגוש בקרב המוחות על הקווים את קולודני (43), אותה אימן כבר בשתי קבוצות (חיפה/מוצקין ומכבי אשדוד) ובנבחרת. השניים כבר זכו יחד במדי אשדוד בדאבל (2018) כשהוא בתפקיד המאמן והיא בתפקיד הכדורסלנית המנוסה על הפרקט. "אני מאוד מאוד מעריכה אותו ואת הכדורסל שלו", סיפרה קולודני. "זה לא מפגש ראשון בינינו, אבל תמיד יש בזה עניין".
"זכיתי לאמן את נעמי, והיא זכורה לי כשחקנית חכמה, דעתנית שכיף לדבר איתה על כדורסל. כמאמנת ובהתבוננות מהצד אני מתרשם שנעמי - כפי שראוי לעשות - מתעסקת בכדורסל ולא בשטויות שמסביב", החמיא ענבר לקולגה.
ומה לגבי יחסי הכוחות? "בוא נשים דברים על השולחן - ר"ג תלויה בעצמה", הבהירה קולודני. "אנחנו יכולות לנסות ולהקשות בכל מיני דרכים, ואני מקווה שנעשה את זה, אבל הן לא סתם במקום הראשון בליגה. הדרך שבה הן מנצחות, גם התקפית וגם הגנתית, מדברת בעד עצמה. ועדיין - אנחנו לא באות עם דגל לבן, ולא נרים ידיים באף רגע".
קולודני גם סיפרה על החזרה המפתיעה לקווים. לדבריה, לאחר שעזבה את קבוצת הגברים של מכבי ר"ג, שם שימשה כעוזרת של שמוליק ברנר, מסיבות משפחתיות, כלל לא תיכננה לאמן העונה. “ידעתי שאני צריכה לעשות עצירה. בראש כבר הייתי שלמה עם זה שלא אחזור השנה, ולנסות להוציא מהזמן הזה דברים שבעונות רגילות אי-אפשר. ואז פתאום נוצרה סיטואציה שאיפשרה לי יותר חופש, וההצעה הגיעה משום מקום. אפילו לא עקבתי בשנים האחרונות אחרי ליגת הנשים, לא ידעתי מה קורה בליגה. אבל כנראה שהטיימינג היה חזק מהכול”.
"עם כל הגאווה על הדרך, אנחנו מרגישים שעוד לא עשינו כלום והדבר האמיתי קורה היום", אמר ענבר. "ככל שהמשחקים מגיעים לסוף הלחץ עולה, אז אני חושב שיש משמעות לעבודה לאורך כל העונה, מקווה שנגיע ונעשה את כל מה שאנחנו עושים באופן עקבי".
הלחץ מול ההזדמנות
ר"ג של השנה לא מתבססת רק על שתי שחקניות פנים דומיננטיות (ויקטוריה ויויאנס ואמירי תומאס), אלא גם על סגל ישראלי איכותי שכולל בעיקר את גילי אייזנר, שיר תירוש ואליס חתוקאי. חיפה עברה שלל תהפוכות בסגל, אבל יכולה להתהדר בלאשה פטרי ושאיין סלרס הנהדרות ונור כיוף וטיה פרסלי שהפכו בשבועות האחרונים לערך המוסף.
בחיפה רואים במשחק הקרוב גם הזדמנות לבסס את מעמד המועדון בצמרת. עבור הירוקות, שרק פעם אחת בתולדותיהן הגיעו לגמר הגביע, זכייה בתואר עשויה להיות ציון דרך משמעותי. קולודני הזכירה את תחילת הדרך שלה באשדוד: "גם שם זה התחיל מפעם ראשונה בגמר גביע ואחר כך גמר פלייאוף. צריך להתחיל איפשהו. יש כאן מועדון טוב עם אנשים מצוינים שרוצה לגדול ולהתפתח. המטרה היא לא הבלחה של שנה פה ושם, אלא להפוך למועדון שמתחרה באופן קבוע על תארים".
ענבר לא מתרגש מהלחץ: "הלחץ תמיד קיים וכולם רואים את הטבלה. אני לא חושב שאנחנו מפחדים מלחץ, אנחנו שם בשביל זה. אני לא חושב שמישהי מהקבוצות מגיעה עם פחות לחץ. לשתי הקבוצות יש להרוויח את הגביע ולהפסיד את הגביע. בעיניי זה חסר חשיבות.
"תארים זה משהו שנבנה תוך כדי העונה. אתה יכול לנסות ולבנות קבוצה שהכי מתאימה לך, אבל נושא התארים זה משהו שנרכש תוך כדי העונה. תוך כדי האימונים הרגשתי שמבחינה אישיותית יש פה חומר שאפשר לעשות איתו דברים יפים".
כדורעף. מטה-אשר/עכו (1:3 נגד הוד-השרון) ומכבי ת"א (1:3 מול אשדוד) עלו לגמר הגביע. (ספי פסטרנק)
