האם המלחמה הצפויה בין ארה"ב לאיראן תגרום למפולת בשוקי ניירות הערך ותסכן את היציבות הכלכלית הגלובלית? ד"ר סאמי שער, הכלכלן הראשי של בנק לומברד אודיר השווייצרי, בנק השקעות פרטי בן 225 שנה הפרוס על פני הגלובוס, כולל בישראל, ומנהל נכסי לקוחות בשווי של 400 מיליארד דולר, כלל וכלל לא בטוח שזו תהיה התוצאה. בשיחה עם "ממון" אומר ד"ר שער: "לשתי המעצמות הגדולות, ארה"ב וסין, יש אינטרס משותף למנוע שיבושים משמעותיים בכלכלה הגלובלית. לתפיסתי, האמריקאים יעשו הכל כדי ששיבוש כזה לא יקרה, וגם הסינים יפעלו במשותף כדי להבטיח תפקוד שוטף ורציף של הסחר הבינלאומי, של זרימת הון וסחורות, ושל פעילות יצרנית. מכאן ניתן להסיק שגם תגובת הבורסות תהיה מצומצמת".
ומה עם גורם הפחד? הוא לבטח ישפיע על הבורסות.
2 צפייה בגלריה
לא יתנו לאיראן לעצור את העולם. דונלד טראמפ ושי ג'ינפינג | צילום: אי־אף־פי, ANDREW CABALLERO-REYNOLDS
(ANDREW CABALLERO-REYNOLDS, AFP)
שער: "בהחלט ישפיע, אך מה שמעניין את הסוחרים במניות זו בסופו של דבר הרווחיות של החברות הנסחרות בבורסות, ואני לא רואה את הרווחיות נפגעת משמעותית בשל מתקפה אמריקאית. איראן אינה ספקית אנרגיה גדולה, והירידה במחירי הנפט היא מגמה רב-שנתית. גם האמריקאים וגם הסינים לא יתנו לשליטי איראן לאיים על השייט במצרי הורמוז, קל וחומר לא לסגור אותם. שבע שנים לאחר התפרצות מגפת הקורונה, ארבע שנים לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, ושנה לאחר בחירת טראמפ לנשיא ארה"ב, כללי המשחק והסדר הכלכלי העולמי השתנו ללא היכר".
מה עיקרי השינוי?
"הסדר הפוסט-סובייטי שהתגבש בתחילת שנות התשעים קרס. קרס והוחלף באי-סדר, בהתפוררות הכללים הישנים, ובחלוקה מחדש של העולם לגוש אמריקאי מול גוש סיני. לפנינו מסך ברזל שמצידו האחד סין, רוסיה ומדינות ההשפעה שלהן, ומצידו השני ארה"ב, נאט"ו, הודו ודמוקרטיות מערביות אחרות. בניסוח קיצוני ניתן לראות בכך סימנים ברורים של מלחמה קרה חדשה".
"לראש היעדים הלאומיים במדינות רבות", אומר ד"ר שער, "קפצו הביטחון הצבאי והאנרגטי, העצמאות הטכנולוגית והדיגיטלית, עידוד הפיתוח התעשייתי המקומי ועוד. הממשלות, שדאגתן בשנים הקודמות הייתה נתונה לאיזון תקציבי ולמימון תוכניות רווחה, ממוקדות עכשיו בהשקעות ענק במיזמים של תעשיות צבאיות, בייצור רכיבי מחשבים, בחוות שרתים ומרכזי נתונים, באיתור מקורות אנרגיה עצמאיים, ובשיפור יכולות טכנולוגיות קריטיות. הן הרבה פחות, למעשה בכלל לא, מקפידות על גירעונות תקציביים נמוכים ועל יחס נמוך בין החוב הציבורי לתוצר המקומי. כמו רץ שנטל סטרואידים, הן דוהרות להשקיע, להשקיע ולהשקיע".
בסטרואידים כוונתך לתמריצים, הקלות מס, סובסידיות, מכסי מגן על ייצור מקומי ועוד?
"בדיוק. אלו צעדים שנחשבו עד לפני שנים ספורות לפסולים, לא מותרים ביחסים בין מדינות. כעת, לפי חוקי המשחק החדשים, הם רכיבים מרכזיים במדיניות הכלכלית הלאומית. כמובן ששימוש מופרז בהם ממכר ומזיק, אך במרוץ הדורסני להבטחת אי-תלות כלכלית ואסטרטגית הם הפכו כמעט הכרחיים, על אף כל ההשלכות השליליות".
כתוצאה מהמהפך בסדרי העדיפויות, ההשקעות הפרודוקטיביות בארה"ב, בסין, ובעוד שורה של מדינות מפותחות ומתפתחות, שוברות כעת שיאים ומושכות את הצמיחה כלפי מעלה, מסביר ד"ר שער, בשעה שהצריכה הפרטית מדשדשת. לדוגמה: השקעות ההון (Capex) של ארה"ב, לפי התרשימים שהוא מציג, עלו מאמצע 2020 עד אמצע 2025 ב-40%, והתנופה נמשכת.
בתחרות ההשקעות היצרניות, ידה של איזו מעצמה על העליונה, ארה"ב או סין?
"ארה"ב וחברות הענק הטכנולוגיות האמריקאיות משקיעות בעיקר בחדשנות ובהוד החנית של תעשיות שבבים, זיכרונות, פרוסות סיליקון, מעבדים ועוד. בכל התחומים הללו ארה"ב מקדימה את סין בהרבה. הממשל הסיני הריכוזי, לעומת זאת, שם דגש על השקעה ביישומים, בשימושים, בהשלמות ובאדפטציה של החדשנות האמריקאית למציאות התעשייתית הסינית. וכמובן שומר על בכורה בחומרי הגלם המבוקשים".
השליטה של סין בענפי ייצור בסיסיים היא אדירה כבר עכשיו. סין מייצרת, לפי הסיכומים של ד"ר סאמי שער, 75% מכל הסוללות בעולם, 75% מכל הפאנלים הסולאריים, בין 50% ל-60% מהפלדה, האלומיניום, הניקל והמלט, ומפיקה 90% מהמינרלים הנדירים. לעומת זאת, העוצמה המצטברת של שבבי מחשב תוצרת ארה"ב גדולה פי 25 מעוצמת שבבי המחשב תוצרת סין, ומספר לווייני החלל האמריקאיים גדול כמעט פי 10 ממספר הלוויינים הסיניים.
"המכסים הגבוהים של הנשיא טראמפ על הסחר הבינלאומי", מוסיף שער, "מתמרצים אף הם את השקעות ההון כמענה מקומי למהלכיו, ולכך נוסף הגידול המתוכנן המסחרר בהוצאות הצבאיות באירופה".
מדובר בהשקעות הון של טריליוני דולרים. איך ומי יממן אותן?
"יממן החיסכון הפרטי, הן של המגזר העסקי והן של משקי הבית. לא חסר היום הון כספי פרטי פנוי בעולם. לתאגידי הטכנולוגיה המובילים יש עתודות ענק של מזומן וכמו-מזומן נזיל, ומשקי הבית למדו לחסוך והרבה. לפי הניתוח שלנו, בכלכלות רבות נרשם שיפור חד במצבו של המגזר העסקי והפרטי, הוא חוסך הרבה יותר ממה שהוא משקיע, כמו אצלכם בישראל. לפני 15 שנה, למשל, סבלה איטליה מגירעון שוטף של 3.4% מהתוצר המקומי שלה, כעת היא בעודף של 1.2% מהתוצר".
על אף המציאות הבינלאומית המקוטעת, המסמלת את סופו של עידן הגלובליזציה, ועל אף ניפוח שערי המניות, ד"ר שער אינו שותף לחששות מהאשראי הממשלתי המצטבר ומקריסת הבורסות. "יש דברים יותר חשובים מהחובות", הוא מסביר לנו, "וזהו השימוש שהממשלות עושות בחובות, האם מממנות צריכה ציבורית שוטפת, שזה רע, או השקעות בעוגני הצמיחה של המשק, שזה טוב. אין כאן מספר קסם. יחס חוב-תוצר יכול להיות גבוה מ-100% אם המדינה משתמשת בחוב הנוסף להרחבת הפוטנציאל הכלכלי והטכנולוגי שלה. אפילו הגרמנים החסכנים הבינו שבכלכלה צומחת אין לממשלה בעיה לגייס הון ולשרת חובות גדלים".
אנליסטים רבים רואים קווי דמיון מטרידים בין מדדי מניות הטכנולוגיה ב-2025/26 לבין בועת מניות הטכנולוגיה בסוף שנות ה-90, שסופה מפולת קשה.
"זו השוואה מטעה. המפתח הוא הרווחיות. בשעה שבמחצית השנייה של שנות התשעים נותק הקשר בין תשואת מניות שטסה למעלה לבין רווחיות החברות הנסחרות, מ-2023 ועד כה עלה מדד מניות הטכנולוגיה העולמי באותו שיעור כמו מדד הרווחיות של חברות הטכנולוגיה. לנוכח הגידול הספקטקולרי הזה ברווחיות, ועל אף הסיכונים הגיאו-פוליטיים וענני המלחמה במזרח התיכון, דעתי היא שיותר מסוכן למשקיעים להיות מחוץ לבורסה מאשר להיות בבורסה".
פטור פופוליסטי
במה עסקה דעת הקהל הכלכלית בארצנו בשבוע של המתנה למלחמה הגדולה באיראן? האם בשאלות איך נכסה את עלותה של המלחמה הקרובה, האם יהיה צורך במסים נוספים, ואיך יגיב עליה שער השקל? לא ולא. הדיונים הסוערים נסבו סביב צו של שר האוצר המעלה את הפטור ממע"מ בייבוא אישי מ-75 דולר לחבילה ל-150 דולר, 130 דולר בצו מתוקן.
מה ההשלכות של הצווים הללו על יוקר המחיה? קרובות לאפס. הנה המספרים: החיסכון לצרכנים ישראלים מהכפלת תקרת הפטור ממע"מ על יבוא אישי צפוי היה להסתכם השנה במיליארד שקל. ההוצאה על צריכה פרטית תסתכם השנה בטריליון שקל. מכאן שצו הפטור ממע"מ של השר סמוטריץ' היה צפוי להוזיל, ואולי עוד יוזיל, את סל הצריכה הישראלי ב-0.1%. ביטול התקרה החדשה והחזרתה לסכום הפטור של 75 דולר עשוי לייקר את סל הצריכה באותו שיעור, 0.1%.
הרבה מהומה על לא מאומה ובריחה מהתמודדות עם הכרעות הרות גורל.
