שר הביטחון הכריז על מצב מיוחד בעורף בכל הארץ בעקבות מבצע "שאגת הארי" שישראל פתחה נגד איראן. ההנחיות מתעדכנות מעת לעת, ולרוב כל יומיים. לפי שעה, הן מורות להיות בקרבת מרחבים מוגנים ולהישמע להנחיות פיקוד העורף, וכי אין לקיים התקהלויות ושירותים בשטח פתוח ובמבנה, אין לקיים פעילות במקומות עבודה ואין לקיים פעילות חינוכית. מבחינת עובדים רבים, אין לקיים פעילות במקומות עבודה עד יום שני בשמונה בערב, למעט מקומות עבודה חיוניים.
שר העבודה יריב לוין חתם אתמול על הצו של עבודה בשעת חירום. עובדים במפעלים למתן שירותים קיומיים יכולים להמשיך ולעבוד. מדובר במפעלים המספקים מוצרים/שירותים קיומיים כדוגמת תשתיות מים, חשמל, דלק, גז, רפואת חירום, אספקת מזון, ושירותי תחבורה. הסניפים הראשיים של הבנקים יעבדו היום כרגיל. לשכות שירות התעסוקה יהיו סגורות ולא תתקיים קבלת קהל בסניפי הביטוח הלאומי.
התאחדות התעשיינים פתחה חדר מצב, שנועד לסייע למפעלי התעשייה בהתמודדות עם אתגרי החירום, ובהם שיבושים בשרשראות האספקה, מחסור בכוח אדם חיוני, ותיעדוף משאבים קריטיים. "התעשייה הישראלית תספק את כל צורכי המשק ותשאיר את המדפים מלאים בסחורות״, נמסר.
עו"ד טל קרת, שותפה מובילה בתחום דיני עבודה ממשרד ארנון-תדמור-לוי, מציינת כי היות שההנחיות לא מתירות לקיים פעילות במקומות העבודה, מותר לעובד להיעדר, למעט ממקומות עבודה חיוניים. כמו כן, היעדרותו של בעל מוגבלות, שנעדר בשל מוגבלותו שלא מאפשרת לו להגיע, תיחשב כהיעדרות מותרת. היעדרות עובד בנסיבות שצוינו לא תיראה כהפסקה ברציפות העסקה ולא תפגע בזכויות העובד התלויות בוותק.
מה לגבי שכר בזמן היעדרות בעת מצב מיוחד בעורף?
אף שבמקרים שבהם היעדרותו של עובד בשל הנחיות פיקוד העורף מותרת, תשלום השכר בגין היעדרות זו לא מוסדר בחוק. לדברי עו"ד קרת, בסבבי לחימה קודמים הוסדרו בדיעבד זכויות העובדים לתשלום שכר בהסכמים קיבוציים שהורחבו בצווי הרחבה. כך גם נעשה לגבי תקופות היעדרות בזמן מלחמת חרבות ברזל, אך במלחמת עם כלביא במגזר הפרטי הוסדר רק מתווה חל"ת.
התקופה הרלוונטית למצב החירום הנוכחי טרם הוסדרה. בעבר, במרבית המקרים חויבו מעסיקים לשלם לעובדיהם שכר אם נעדרו בהתאם להנחיות פיקוד העורף, ובד בבד הותקנו הוראות שעה של מס רכוש לפיצוי מעסיקים על השכר ששילמו לעובדיהם. עו"ד קרת מציינת כי עובד של מפעל חיוני שעובד כרגיל זכאי כמובן לשכרו על פי ההסכמים הקיבוציים או הסכם העבודה האישי שלו. כמו כן, עובדים שנעדרו שלא בהתאם להנחיות פיקוד העורף, בשל חרדה למשל, לא זכאים לשכר, וככל הנראה המעסיק גם לא יחויב לשלם את שכרם בהסדרים שייחתמו בדיעבד. עובד שיש לו אישור מחלה (גם אם ניתן לו בשל חרדה) על המעסיק מוטלת חובה לשלם לו דמי מחלה בהתאם לנוהג במקום העבודה.
האם עובד יכול לנצל חופשה?
עו"ד קרת: "עובד לא זכאי במועד זה לשכר בגין היעדרותו שנעשית על פי הנחיות פיקוד העורף. עובד לא יכול לחייב מעסיק לאפשר לו לרשום את ההיעדרות כחופשה. מעסיק רשאי להוציא העובד לחופשה עד 7 ימים ללא הודעה, ומעבר ל-7 ימים בהודעה מראש בת 14 יום.
מעסיק לא רשאי להכניס עובד ליתרת חופשה שלילית ללא הסכמת העובד. מומלץ להגיע להסדר מול העובד או ארגון עובדים בקשר להסדרים שכאלו. עובד שרשם ניצול חופשה ובצו ההרחבה שהסדיר בדיעבד את הזכות לשכר נקבע כי הוא זכאי לשכר, המעסיק צריך להחזיר לו את יום החופשה ליתרת החופשה".
ומה לגבי עבודה מהבית?
מומלץ להגיע להסכמה מול העובדים או ארגון העובדים על עבודה מהבית ככל שהדבר ניתן. עובד שעל פי הנחיות פיקוד העורף רשאי להגיע למקום העבודה לא יכול לחייב מעסיק לאפשר לו לעבוד מהבית, אך תום הלב מחייב התחשבות. עו"ד קרת מסבירה כי "מעסיק לא יכול לחייב עובד, שעל פי הנחיות פיקוד העורף רשאי להיעדר מעבודתו, לעבוד מהבית, ואסור יהיה לו לפטר עובד בשל סירובו להיענות לבקשה לעבוד מהבית מכוח האיסור לפטר עובד שנעדר או לא ביצע עבודתו על פי הנחיות פיקוד העורף".
מה לגבי מעסיק שעל פי הנחיות פיקוד העורף רשאי לפעול אך בחר לא לפתוח את העסק?
"מעסיק שכזה חשוף לתביעה של העובד לתשלום שכרו בשל נכונות העובד להעמיד עצמו לרשות העבודה".
מה לגבי עובד חיוני?
משמעות הגדרת מעסיק כמפעל חיוני או שירות חיוני היא כי מעסיק רשאי לקיים פעילות במקום העבודה ולבקש מעובדיו להגיע. על מעסיק שהוא משק חיוני ליידע את עובדיו שהוא כזה. ניתן גם לבדוק זאת באתר של הרשות לחירום לאומית.
עו"ד דפנה שמואלביץ, שותפה מייסדת במשרד דפנה שמואלביץ ושות', מציינת כי כחלק מלקחי מבצע "עם כלביא" אומצה על ידי צוות היגוי של משרדי הממשלה ורשות החירום הלאומית הגדרת מדיניות התגוננות מחמירה, אשר הגבילה באופן משמעותי את היציאה למקומות עבודה.
בהגדרה העדכנית נכללים ענפי העבודה הכלכליים ושרשרת האספקה שלהם. בנוסף, הוגדר מנגנון החרגה שמאפשר בעת הצורך, אם חלה החמרה במצב החירום או בצרכי הביטחון או הציבור, להוסיף מיידית עוד ענפים ושירותים להגדרת "משק חיוני". דוגמה לענפי עבודה שהם חיוניים: תקשורת, בריאות, מזון.
האם עובד משק חיוני רשאי להיעדר מהעבודה?
עו"ד שמואלביץ מציינת כי היקף העבודה של מפעל או שירות שנחשב "משק חיוני" אינו בהכרח מלא. חובת ההתייצבות היא בהתאם להנחיות פיקוד העורף וצרכי העבודה. בכל מקרה, גם עובד משק חיוני רשאי להיעדר מהעבודה מסיבות שונות שהוכרו בחקיקה: הורים לילדים שבן זוגם גויס, הורים לילדים עם מוגבלות, מצב רפואי וכל היעדרות אחרת שהוכרה כמוצדקת בהסכמים קיבוציים או אישיים, או בהנחיות מיוחדות שהוצאו עקב המצב הביטחוני.
האם ניתן לחייב עובד משק חיוני להתייצב לעבודה אם הוא חושש?
לפי חוק עבודה לשעת חירום 1967, ולמעשה מאז תקנות שעת חירום שנכנסו לתוקף עם הקמת המדינה - השר האחראי על פעילות משק חיוני מסוימת רשאי להוציא צו ריתוק שיחייב עובדים להתייצב לעבודה. עו"ד שמואלביץ מסבירה כי מדובר בצווים כופים, שדומים במהות לצווי גיוס, ולכן העובדים מחויבים לציית להם.
עו"ד דפנה שמואלביץ: "גם עובד משק חיוני רשאי להיעדר מסיבות שהוכרו בחקיקה – הורים לילדים שבן זוגם גויס, הורים לילדים עם מוגבלות, מצב רפואי וכל היעדרות אחרת שהוכרה כמוצדקת בהסכמים קיבוציים או אישיים"
עו"ד טל קרת: "בעבר, במרבית המקרים חויבו מעסיקים לשלם לעובדיהם שכר אם נעדרו בהתאם להנחיות פיקוד העורף, ובד בבד הותקנו הוראות שעה של מס רכוש לפיצוי מעסיקים על השכר ששילמו לעובדיהם"
