לישראל אלירז
הַבֹּקֶר פָּתַחְתִּי אֶת הַ'דֶּלֶת אֲדֻמָּה' שֶׁלְּךָ
וְנִכְנַסְתִּי לַדְּחִילוּ.
'הַיְּדִידוּת, הַשִּׁירָה וְכָל הַשְּׁאָר'
כָּתַבְתָּ לִי בְּהַקְדָּשָׁה
בְּלִי לְפָרֵט
וַאֲנִי לוֹקַחַת עֵט
וּמַמְשִׁיכָה בִּמְקוֹמְךָ —
כְּשֶׁהָאַהֲבָה עוֹזֶבֶת
אֲנַחְנוּ נוֹתָרִים עִם הַשִּׁירָה
וְעִם נֶפֶשׁ זָבָה
עַל הָאוֹתִיּוֹת הַקְּטַנּוֹת
שֶׁל הַחוֹזֶה:
בְּתוֹם הַמְּסִבָּה
יַתְחִילוּ מַדְרְגוֹת
וְיַגִיעַ זְמָן
כְּמוֹ אָז בְּבֵית סֵפֶר,
לִכְתוֹב אֶת הַחִבּוּר
עַל אֵיך הָיָה הַטִּיּוּל.
טייק קטן
בַּסִּדְרָה 'אֲבוּדִים'
אוֹמֵר מִישֶׁהוּ לְמִישֶׁהִי
שֶׁכָּכָה זֶה
וְלֹא הַכֹּל בְּיָדֵינוּ.
אֲנִי יוֹדַעַת, הִיא עוֹנָה
אֲבָל אֲפִלּוּ,
אֲנִי רוֹצָה שֶׁמִּישֶׁהוּ יַנִּיחַ יָד עַל כְּתֵפִי
וְיַגִּיד הַכֹּל בְּסֵדֶר.
נוית בראל
תֵּלָבִיב העיקר
יוֹדְעִים מָה לַעֲשׂוֹת עִם הַסִּירֵנוֹת, אֲנַחְנוּ מְחַקִּים רוּחוֹת רְפָאִים וְצוֹחֲקִים כְּמוֹ תַּנִּים, שָׁרִים מַשֶּׁהוּ וְהוּא הַמַּשֶּׁהוּ שֶׁאֲנַחְנוּ מַשְׁמִיעִים. מִתְקַפְּלִים עִם הַיְּלָדִים אֲנַחְנוּ נִשְׁמָרִים כְּמוֹ צַעֲצוּעִים בַּמַּרְתֵּף, אַתָּה אִתָּנוּ וְזֶה אוֹמֵר שֶׁאַתָּה מִשְׁתַּתֵּף. דִּוּוּחַ חֲצִי שָׁכוּחַ, זֶה עוֹד יַמְשִׁיךְ וְיַאֲרִיךְ. רַעַד שֶׁעוֹבֵר דֶּרֶךְ רִצְפָּה, דֶּרֶךְ חֹל כִּבְיָכוֹל. זֶה הָיָה חֹדֶשׁ קָצָר, נַעֲבֹד עִם מָה שֶׁיֵּשׁ, עִם מָה שֶׁמֻּכָּר: יוֹנִים בַּכִּכָּר, גְּדֵרוֹת כֻּרְכָּר, הַכֹּל יָקָר. אַתָּה שׁוֹמֵעַ אֶת הָיוּוּוּ וְהָיוֹוֹוֹ כְּבָר? תֵּלָבִיב הָעִקָּר. שֶׁהֶחֱיָנוּ אֲנַחְנוּ שֶׁזִּבְּלוּ עָלֵינוּ הֲבָלִים, שֶׁמָּדַדְנוּ אֶת חַיֵּינוּ בְּכַפִּיּוֹת קָפֶה וּבְגֹבַהּ גַּלִּים, אֲנַחְנוּ הַשְּׁכֵנִים שֶׁיּוֹרְדִים וְעוֹלִים, אֲנַחְנוּ עוֹנִים בַּמַּכְשִׁיר, הָעִיר אֲנַחְנוּ הָעִיר, עוֹד לֹא הִרְגַּשְׁנוּ כְּלוּם, אֵין חֶדֶר חֶדֶר אָטוּם, נוֹרִיד אֶת הָרֹאשׁ, נִשָּׁעֵן אֶל הַקִּיר.
