יְדִידִי אוֹמֵר לֹא הָיִיתִי בֵּן טוֹב,
אַתָּה מֵבִין.
אֲנִי אוֹמֵר, כֵּן, מֵבִין
הוּא אוֹמֵר, לֹא הָלַכְתִּי
לְבַקֵּר אֶת הוֹרַי לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, אַתָּה מֵבִין.
וַאֲנִי אוֹמֵר, כֵּן מֵבִין
אֲפִלּוּ כְּשֶׁגַּרְתִּי בְּאוֹתָהּ עִיר, הוּא אוֹמֵר
הָיִיתִי נִגָּשׁ לְשָׁם אוּלַי פַּעַם
בְּחֹדֶשׁ אוֹ אוּלַי אֲפִלּוּ פָּחוֹת.
אֲנִי אוֹמֵר, הוֹ כֵּן.
הוּא אוֹמֵר, בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שֶׁנִּגַּשְׁתִּי לִרְאוֹת אֶת אָבִי
אֲנִי אוֹמֵר, בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שֶׁרָאִיתִי אֶת אָבִי
הוּא אוֹמֵר, בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שֶׁרָאִיתִי אֶת אָבִי
הוּא שָׁאַל אוֹתִי עַל חַיַּי
אֵיךְ אֲנִי מִסְתַּדֵּר, וְהוּא
נִגַּשׁ לַחֶדֶר הַסָּמוּךְ
לְהָבִיא מַשֶּׁהוּ לָתֵת לִי
הוֹ, אֲנִי אוֹמֵר,
חָשׁ שׁוּב אֶת צִנַּת
יָדוֹ שֶׁל אָבִי בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה
הוּא אוֹמֵר וְאָבִי פָּנָה אָחוֹרָה
בַּפֶּתַח וְרָאָה אוֹתִי
מַבִּיט בִּשְׁעוֹנִי וְהוּא
אָמַר אַתָּה יוֹדֵעַ הָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁתִּשָּׁאֵר
וּנְשׂוֹחֵחַ.
הוֹ כֵּן, אֲנִי אוֹמֵר
אֲבָל אִם אַתָּה עָסוּק, הוּא אָמַר,
לֹא הָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁתַּרְגִּישׁ שֶׁאַתָּה
חַיָּב
רַק מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי פֹּה.
אֲנִי לֹא אוֹמֵר כְּלוּם
הוּא אוֹמֵר, אָבִי
אָמַר אוּלַי
אַתָּה עָסוּק בְּאֵיזֶה עֲבוֹדָה חֲשׁוּבָה
אוֹ אוּלַי חַיָּב לְהִפָּגֵשׁ
עִם מִישֶׁהוּ, אֲנִי לֹא רוֹצֶה לְעַכֵּב אוֹתְךָ.
אֲנִי מַבִּיט בַּחַלּוֹן
יְדִידִי מְבֻגָּר מִמֶּנִּי
הוּא אוֹמֵר, וְאָמַרְתִּי לְאָבִי שֶׁאָמְנָם כֵּן
וְקַמְתִּי וְעָזַבְתִּי אוֹתוֹ,
אַתָּה מֵבִין
אַף שֶׁלֹּא הָיִיתִי צָרִיךְ לָלֶכֶת לְשׁוּם מָקוֹם
אוֹ לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ
