קשה היה לדמיין אתמול את צהלות השמחה שהשמיעו חמישה עיתונאים בכירים בביירות, בכל פעם שהגיעו דיווחים מהדאחיה (רובע, בערבית) של ביירות, על פגיעות מטוסי חיל האוויר שם. אלה עיתונאים ופרשנים (אי אפשר לפרסם שמותיהם) שעולים כל יום לשידור ולא מהססים, כבר חודשים ארוכים, לשוחח עם "העיתונאית ממדינת האויב". שניים מהם אף ביקרו כאן ולמדו להכיר את מדינת ישראל מקרוב.
כדאי להזכיר כי לבנון ידועה כבר שנים כערש העיתונות המודרנית החופשית בעולם הערבי. למרות זאת, חופש הביטוי לא מלא, ואי אפשר לכתוב הכול. הצנזור והעורך הראשי עוברים על ידיעות רגישות ומחליטים מה לא ניתן לפרסום. העיתונות הלבנונית ממלאת תפקיד משמעותי ב"קרב הדתות" במדינה שבה יש נציגות ל-11 עדות נוצריות ומוסלמיות בפרלמנט, וכל כלי תקשורת מחזיק את מקורותיו, בני עדתו, ומפגין בדרך כלל נאמנות למקורותיו כשהוא כותב נגד בני העדה המתחרה.
1 צפייה בגלריה
(Hussein Malla, AP)
השאלה הבוערת שעמדה על סדר היום הלבנוני עד לעימות הנוכחי בין חיזבאללה וישראל, הייתה בעיית איסוף הנשק של הארגון. צבא לבנון לא הצליח להשיג את יעדיו, והעיתונאים פרסמו מאמרים במטרה ללחוץ "להפוך את חיזבאללה לישות פוליטית בלבד". בשלושת הימים האחרונים מסתמן מהפך בעמדות הציבור ובהצהרות ראשי הממשל הלבנוני כלפי חיזבאללה: כבר לא מסתפקים בדרישה מחיילי הצבא להזדרז לאסוף את הנשק של הארגון. כעת, נשיא לבנון, ג'וזף עאון, קורא לחיזבאללה לעבור לגמרי לחיים הפוליטיים ולהפוך למפלגה אזרחית, ולא כוח צבאי.
אחד העיתונאים הלבנונים ציטט את ראש הממשלה, נוואף סלאם, שהפתיע בתדרוך גלוי כשקבע ש"זמן איראן בלבנון, הסתיים". סלאם, כמו שר החוץ יוסף רג'י מצהיר עכשיו ש"פעולות חיזבאללה בלתי אחראיות", וכי הפעילות הזאת חושפת את לבנון לסכנה.
פקידים בכירים, חוקרי אקדמיה ואנשי תקשורת מובילים בלבנון מעריכים כי המשטר האיראני נמצא בשקיעה. אף אחד לא יודע לנחש מתי יתבצע מהפך: "חייבים להעיף את חיזבאללה, שלא יפתחו שוב את השערים לאיראנים", מסביר בן שיחי. נשיא לבנון עאון נשמע השבוע חד-משמעי כשהודיע ש"החרם על פעילות חיזבאללה הוא החלטה ריבונית, סופית, ומחייבת". שר החוץ רג'י הלך רחוק יותר כשהצהיר כי "לישראל יש זכות לתקוף בלבנון, כל עוד חיזבאללה נשאר חמוש".
בלב הדאחיה (השכונה הצפופה מאוד, הידועה כ"בירת חיזבאללה") התנהלו ביומיים האחרונים סידרת מתקפות מדויקות של מטוסי חיל האוויר. אחת מהן פגעה בבניין שבו משדר ערוץ אלמנאר - ה"פה" של חיזבאללה - שעל מסכיו מופיעות נשים בכיסוי ראש מלא שממנו מציצות רק העיניים, ולפעמים גם משקפיים. שעות ספורות לאחר מכן נפגע גם ערוץ "רדיו נור", גם הוא של חיזבאללה. כלי התקשורת של ארגון הטרור עלו על הכוונת הישראלית כבר בתחילת התקיפה בלבנון.
אחד מסמלי השלטון הלבנוני שמלווה את החיים הפוליטיים למעלה משישים (!) שנה, הוא הפוליטיקאי המשופשף נביה ברי, בן העדה השיעית. הוא בן 88, והתמהיל של השתייכותו העדתית וערמומיותו הפוליטית הקנו לו מעמד מיוחד. כיו"ר הפרלמנט ומנהיג תנועת אמל השיעית, הוא נחשב עד לאחרונה ל"חולץ הפקקים" במשברים עם איראן. אלא שאתמול, הסתמן גם אצלו שינוי: אמנם ברי פרסם הודעת תנחומים בעקבות חיסולו של חמינאי, אבל נראה שאף הוא מתחיל להתקרב לעמדותיהם של "רביעיית הצמרת" - נשיא, ראש הממשלה, שר החוץ והרמטכ"ל, ותומך בהנחייה לצבא לבנון (שטרם יושמה) לאסוף את הנשק של חיזבאללה כדי להביא לסוף הלחימה. כבר כעת, נשקלים שיתופי פעולה כלכליים עם ישראל.