"לפני שנתיים יצאנו מהבית למלחמה על קיומו" מספר קובי וינברג, תושב קריית-שמונה: "לפני שנה חזרנו כדי לשקם, לבנות ולהיאחז מחדש. אבל עכשיו, קולות התקיפה שנשמעים שוב בחיינו, הם תזכורת יומיומית לכך שהמשימה טרם הושלמה".
קובי הוא אחד התושבים שחזרו עם תום הפינוי לעיר הגלילית. שליש ממי שגרו בקריית-שמונה לפני ה-7 באוקטובר לא חזרו מאז, וכעת נראה כי מאמצי השיקום והפיתוח שלה יידחו שוב לאחרי הלחימה בלבנון ומול איראן. "אנחנו כאן. סומכים על הלוחמים שאנו רואים בכל פינה, ומחכים לפקודה שתסיר את האיום, כי את הבית הזה לא נעזוב שוב", מבטיח קובי: "הפעם אנחנו לא מסתפקים כבר באשליית שקט, אלא דורשים ביטחון אמיתי, שיאפשר לנו להכות שורש עמוק ולהישאר".
את חג פורים העבירו ילדי העיר, כמו בכל המדינה, בריצה למקלטים ולממ”דים תחת אזעקות תכופות: "שנתיים שלא חגגנו יחד. חיכינו כל כך לחגוג יחד השנה" שיתפה טלי פרי, גם היא תושבת קריית-שמונה.
עמיחי אלפיה בן ה-7 התחפש לדמות עץ ה"גרוט", גיבור העל. גם בפורים תחת אש ואזעקות, ואחרי פינוי בן כמעט שנתיים, הוא ביקש להזכיר כי "השורשים שלי בקרית-שמונה". עמיחי סיפר ל"ידיעות אחרונות" כי "בסוף זה היה חג טוב מאוד. הכי כיף היה שבאו אליי חברים עם משלוחי מנות, כי לא יצאנו להסתובב בעיר". עבור אמו, רעות, זה היה חג מורכב יותר. אזעקות, יירוטים, ירי ארטילרי של כוחות צה"ל לעבר לבנון וזמזום כטבמ"ים שנשלחו מלבנון נשמעו שוב ושוב, כולל פגיעה בכפר יובל הסמוך: "זה היה חג קשה ממש, אבל התחושה היא שונה" היא מסכמת. "מרגיש שהפעם אנחנו לא הולכים לוותר והמערכה הזאת תביא לשינוי המציאות. התושבים פה ניסו לקיים את החג ולהרגיש פורים. לפחות אנחנו בבית, זה שווה הכל על אף הקושי".
ביישובי הגולן חוו אתמול מטחי ירי כבדים מלבנון, קרוב ל-50 רקטות נורו לעברם ובנס פגעו כולם בשטחים פתוחים או יורטו ולא גרמו לנפגעים. אורי קלנר, ראש המועצה האזורית דרש את השמדת ארגון חיזבאללה כדי להבטיח בטחון לתושבי הצפון. הוא אמר כי "מדינת לבנון נושאת באחריות לכל טרור היוצא משטחה, ואנו דורשים לתקוף גם אותה. להבהיר ולממש את אחריותה. צריך לתקוף את התשתיות של מדינת לבנון בצורה שזה באמת יכאב להם".
ניסן זאבי, חבר קיבוץ כפר גלעדי וממייסדי תנועת “הביתה - חוזרים לגליל” התייחס אתמול לעימות המתחדש: “שנה לחזרה הביתה, אנו מקיימים הלכה למעשה את מצוות פורים - ונהפוכו: הפעם אין פינוי יישובים וצה”ל מעביר את העימות הצבאי לתוך שטח לבנון, ולא על חשבון ההתיישבות בגליל. יש כאן הזדמנות היסטורית להבטיח את העתיד והשגשוג של יישובי קו העימות ולחסל את חיזבאללה. מצד אחד אנו דרוכים, אבל גם מאוד מצפים שהפעם המשימה תשולם. גם הילדים שלנו כאן איתנו, בתוך מציאות לא פשוטה של ארטילריה וטילים ואזעקות - אבל זה עדיף על מציאות של להיות פליטים בארצנו”.
