אחת ממטרות המלחמה באיראן היא להביא להפלת משטר הטרור של האייתוללות. נראה שמה שעשוי בקרוב להכריע את הכף ולהביא להחלפת המשטר, אחרי 47 שנים של פגיעה קשה באזרחים האיראנים, הוא דווקא מצבם הכלכלי האומלל של אזרחיה, כמו גם של המדינה, שיש לה פוטנציאל להפוך למעצמה כלכלית, עשירה, מתקדמת וחדשנית.
הנתונים הכלכליים של איראן במארס 2026 הם נוראיים: המטבע פוחת תוך שנה ב-40%, כאשר 1.5 מיליון ריאל שווים דולר אחד (שקל אחד שווה 500 אלף ריאל). שיעור האינפלציה זינק בתלילות בתחילת 2026 ל-45% והאבטלה האמירה ב-30%. התמ"ג לנפש, לפני המלחמה, מגיע רק ל-4,074 דולר (לעומת 55 אלף דולר בישראל). הצמיחה מגיעה רק ל-0.6% והולכת ויורדת בכל חודש.
כל זה קורה, כאשר השכר הממוצע באיראן נע סביב 120-150 דולר בחודש ובעשירונים העליונים הוא מטפס בקושי ל-250 דולר (775 שקל). ומה יכול אזרח איראני לקנות בשכר הזה? לא הרבה. מקרר עולה באיראן 600 דולר, מכונת כביסה נמכרת ב-350 דולר, ומכונית מייצור מקומי עולה 10-20 אלף דולר. נסיעה באוטובוס עולה 20 סנט, כמו כיכר לחם. וכשיש 3-6 ילדים בבית, זאת הוצאת ענק. לכן, מה שעשוי להפיל את המשטר הוא דווקא המשבר הכלכלי העמוק והעוני המחפיר שממנו סובלים מיליונים באיראן.
