היה לאיראנים את הכל ביד, את התגשמות החלום לאימפריה המגיעה לים התיכון דרך עיראק, סוריה ולבנון, וזה בנוסף לאחיזה בכניסה לים האדום באמצעות החות'ים. בכך הם גם הקיפו את סעודיה, מנהיגת העולם הסוני, שנואת נפשם. איש לא עמד בדרכם והם היו יכולים לבסס את מעמדם כמעצמה בעלת נשק גרעיני ואף להוביל את העולם המוסלמי - וזה היה קורה לו לא היו פועלים נגד ישראל.
חוסה מריה אסנאר, ראש ממשלת ספרד בראשית המאה, סיפר על ביקור נדיר אצל עלי חמינאי בשנת 2000. כששאל אותו מהן המטרות הלאומיות של איראן, הוא לא ענה, ולכן הוא שאל שוב באופן ישיר יותר, "מהו היעד הראשון שלך כשאתה קם בבוקר?" התשובה הייתה "למחוק את ישראל". זה הדבר שמנע ממנו לבסס את האימפריה וכנראה להפסיד אותה. לא מדובר בחוסר הבנה לוגית אלא באובססיה חסרת פשר, כי כל רשימת הישגיהם הארוכה הייתה חסרת ערך בעיניהם כל עוד ישראל קיימת. מי שזה לא מזכיר לו משהו, יכול היה לרענן את הזיכרון בדיוק השבוע, בקריאת מגילת אסתר מלפני כ-2,500 שנה. גם המן, שלמרות כל עושרו ומעמדו בפסגת המעצמה הגדולה ביותר לא ידע מנוחה, אמר: "כל זה אינו שווה לי בכל עת אשר אני רואה את מרדכי היהודי יושב בשער המלך". אנחנו במגילת אסתר עונה 2, כי מה הפריעה ישראל ל"המנים" העדכניים של המאה ה-21, חומייני וחמינאי, שאפילו שמותיהם הם וריאציות של המן ההוא? הרי החלום הכי גדול של ישראל הוא שיניחו לה לנפשה, ואם האובססיה האיראנית לא הייתה כה עוינת ותוקפנית, ישראל עוד עלולה הייתה ליפול למלכודת של הונאה עצמית כתוצאה מאשליה של שקט, ולהתעורר עם איראן גרעינית.
1 צפייה בגלריה


נהר הליטני. מתווה קרקע טבעי במקום גבול שאינו ניתן להגנה | צילום: שאטרסטוק
(Eyad Al Hakeem, Shutterstock)
סמליות עוצרת נשימה
ההשוואה של המלחמה הזו למלחמת המפרץ ב-1991 חושפת שינויים דרמטיים בעולם. מלחמת המפרץ התנהלה בין קואליציה בראשות ארה"ב שהוקמה באישור האו"ם, נגד עיראק שכבשה את כווית. בקואליציה היו חברות שורה של מדינות ערביות, כולל מצרים, סוריה, מרוקו ועוד, יחד עם מדינות אירופיות כגון בריטניה, איטליה, צרפת, ספרד, דנמרק ועוד. ומי לא הייתה חברה בקואליציה, זו שממנה שמרו כולם מרחק, שמגע איתה היה מקלקל את כל ההצגה הרב-לאומית הזו? ישראל כמובן. היום האו"ם הוא חותמת גומי אנטישמית ואויב העולם החופשי, סוריה הפכה למרחב ג'יהאדיסטי עלוב, מצרים פוחדת להצטרף, גם מחשש מדעת הקהל הג'יהאדיסטית הפנימית שלה, אירופה הפכה לצל של עצמה ולא ממש מגיבה על התקפה ישירה על קפריסין החברה באיחוד האירופי, וראש ממשלת בריטניה, שחייליו היו היעד להתקפה, מגמגם כמו צ'מברליין.
ישראל, שאז הייתה מדינה מצורעת, היא לא רק השותפה המרכזית הפעם בלחימה, אלא היא גם זו שלא נתנה לעולם מנוחה בהצביעה על הסכנה האיראנית, ולמעשה הובילה את כל המהלך. זו גם ההזדמנות של כדור הארץ להודות לבנימין נתניהו, שלא הרפה מלהתריע על הסכנה האיראנית. במלחמת המפרץ הייתה ישראל חסרת ישע מול 40 הטילים שירתה עליה עיראק, והלקחים הובילו לפיתוח מערכות ההגנה הטובות בעולם, וישראל, כרגיל, גם מצאה את הפתרון, וגם מוכרת אותו לכל העולם ומתעשרת.
הסמליות של המלחמה הזו עוצרת נשימה. היא פרצה ב"שבת זכור" - "זכור את שעשה לך עמלק", ערב חג הפורים עם כל הרקע של ההתנגשות הקדומה עם המן האגגי, זרע עמלק. המצווה היא להילחם ברוע באופן יזום, לא לתת לו מנוחה, לבער אותו, לא רק כשמגיעים מים עד נפש.
התאריך העברי הוא י"א באדר, יום תל חי שבו נפל יוסף טרומפלדור האגדי, ממייסדי הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה, למעשה הכוח הצבאי היהודי הראשון אחרי אלפיים שנות. ארבעה יישובים קטנים, כולל תל חי, חרגו צפונה משטח המנדט הבריטי שיועד להקמת "הבית הלאומי היהודי" לתוך שטח המנדט הצרפתי שמצפון. בעקבות קרב תל חי שבו נפלו טרומפלדור ושבעה מאנשיו, ומילותיו האחרונות "טוב למות בעד ארצנו", נוצר לחץ על הבריטים להכניס את האזור לשליטתם, דבר שגם התאים לאינטרסים שלהם. בעקבות כך שונתה המפה ונוצרה הצורה של "אצבע הגליל", שהפכה בהמשך לגבול ישראל-לבנון.
מודל רמת הגולן בלבנון
מאז 1970 אין לישראל מנוחה מהגבול הזה, מאז שהפגע הרע יאסר ערפאת וארגונו אש"ף סולקו ללבנון לאחר שכמעט מוטטו את ירדן. דרום לבנון הפכה ל"פתחלנד", רקטות עפו לקריית-שמונה והחלה שורה של התקפות, כולל רצח של משפחות ותלמידים. הפת"ח סולק על ידי ישראל במלחמת לבנון הראשונה ב-1982, ואז ירש אותו חיזבאללה. ההתרשמות שלי אחרי סיור שעשיתי באדיבות מכון עלמא, האוסף מידע על הגזרה הצפונית ואיראן, היא שגבול לבנון אינו ניתן להגנה. זהו גבול מפותל הכולל סבך צמחייה ושטחים בלבנון, השולטים מגבוה על יישובים ואזורים שלמים בתוך ישראל. כל עוד מדובר היה במדינה נוצרית שקטה, לא הייתה בעיה, אבל התקופה הזו הסתיימה מזמן, הדמוגרפיה הלבנונית השתנתה, הרוב הוא שיעי עוין לישראל והוא מכתיב את ההתנהלות. אין סיבה שישראל תסכים שהמצב הזה יימשך, והגבול חייב להשתנות עד למתווה הקרקע הטבעי שהוא נהר הליטני.
בדיוק כך היה כשהסורים מיררו את חיי יישובי עמק הירדן עד ל-1967 ממרומי רמת הגולן. במלחמת ששת הימים ישראל כבשה את השטח, התושבים הסונים ברחו, פרט למיעוט דרוזי, השטח סופח, ומאז הגבול שקט רוב הזמן. את מודל רמת הגולן יש ליישם עד נהר הליטני, שכן אם לבנון היא מדינה, הרי שהיא זו שממררת את חיינו ועליה לשלם את המחיר. ואם היא אינה מדינה, וכל כנופיית טרור מזדמנת היא השולטת, הרי שהיא ויתרה על ריבונותה, ואם כך, עדיף שהוויתור יהיה לטובת ישראל במקום לטרור.
לבנון קיבלה אינספור הזדמנויות לשנות את המציאות הזו, ונכשלה, ובכלל לא משנה אם מפני שהיא אינה יכולה או שאינה רוצה. אנחנו לא אמורים להמשיך לספוג את הצרות והמוות מהמרחב הזה. לכן, ההתקפה של חיזבאללה כעת היא מתנה, ויש לקוות שהכניסה הקרקעית של צה"ל לא תיעצר לפני הליטני. שם עלינו להישאר, ולנצל הזדמנות של פעם במאה שנה לבצע שינוי בשטח, עם ממשל אמריקאי נוח ביותר. ויסלחו לנו האדונים ניוקומב הבריטי ופולה הצרפתי, שלא ניצמד למפה שהם ציירו ב-7.3.1923, ממש היום לפני 103 שנה.






