פרשת ההברחות לעזה ממשיכה להסתעף. הפרקליטות הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה שני כתבי אישום נגד ארבעה ישראלים, בגין הברחת שתי משאיות בחודשים האחרונים דרך מעבר כרם שלום, כאשר באחת מהן קצין ששימש כסגן מפקד גדוד הכניס ישראלי מרהט ללב עזה - לשטח שנשלט ע"י חמאס - שם הוא שהה במשך שלושה ימים כדי להעביר סחורות בשווי מיליונים. "אם היה נחטף היה צריך לחלץ אותו או לחתור לעסקת חילופי שבויים", נכתב.
כתבי האישום הוגשו, כאמור, נגד ארבעה נאשמים בגין סיוע לאויב במהלך מלחמה, פעולה ברכוש למטרות טרור, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מתן שוחד ושיבוש הליכי משפט. "הנאשמים היו מודעים לאפשרות שהסחורה תגיע לידי חמאס ותסייע לארגון הטרור נגד ישראל", נכתב. מכתבי האישום עולה כי הנאשמים ניצלו את נקודות התורפה במעברים והציגו מצגים כוזבים של כניסה לרצועת עזה במסגרת "פעילות ביטחונית לגיטימית".
לפי כתבי האישום, בנובמבר 2025 אמין ועדנאן אבו לטיף העמיסו על משאית בחברון סחורה בשווי מיליוני שקלים שבה, בין היתר, כ-100 קרטוני סיגריות, מוצרי טיפוח, פחמים לנרגילה ואופניים. הם השאירו את המשאית בחניון ליד מעבר כרם שלום ומשם אחרים דאגו להבריחה לתוך הרצועה. השניים קיבלו 450 אלף שקל עבור חלקם בהברחה. להברחה השנייה, שבוצעה לפני כחודשיים, הצטרף סמג"ד בגדס"ר הבדואי - גיסו של הנאשם אמיר גדיר - ששימש כמפקד בפועל של הגזרה הסמוכה למעבר כרם שלום. לפי האישום, הסמג"ד ניצל את תפקידו ומעמדו כדי להכניס לרצועה - תחת מסווה של "פעילות מבצעית" - משאית עמוסה בסחורות בשווי מיליוני שקלים. כשהגיעו למעבר, ביקש מגורמי הביטחון לא לעצור או לתעד את המשאית - ולאחר מכן ליווה אותה ואת הנאשם עדנאן שנהג בה - עד לחניון המשאיות בצד העזתי.
גם כשהתעורר חשד ביחס למשאית, הסמג"ד הנחה את הכוחות להתרחק ממנה, בטענה שמדובר בפעילות מבצעית של מערך המבצעים המיוחדים. הנהג העזתי שהיה אמור להוביל את משאית הסחורות ללב הרצועה סירב להגיע, הסמג"ד הוא שהכניס את עדנאן שוב לרצועה שהסיע אותה לדיר אל-בלח. עדנאן שהה בעזה כשלושה ימים, עד שהוצא ממנה באמצעות חייל. עבור ההברחה קיבלו כלל המעורבים בה כ-4.5 מיליון שקל. כתב האישום נגד הסמג"ד יוגש על-ידי הפרקליטות הצבאית.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים צוין כי במקרה זה ישנה חומרה יתרה משום שעדנאן שהה ברצועה בשטח בשליטת חמאס במשך שלושה ימים. "מעשיו, שבוצעו בידיעה ובהסכמה של כלל הנאשמים, העמידו את המדינה בפני סכנה מוחשית וממשית, שכן לו הנאשם היה נחטף ע"י ארגוני הטרור או גורמים עוינים אחרים, מדינת ישראל הייתה נאלצת לצאת למבצע צבאי לצורך חילוצו או לחתור לעסקת חילופי שבויים לשחרורו", נכתב.
