קטע הסיום של "ארץ נהדרת" שלשום, שבו עלי חמינאי (יניב ביטון) פונה לציבור הישראלי ממושבו החדש בגיהינום ומזהיר אותו מהעתיד תחת שלטון דת קיצוני וחשוך, השיג את האפקט הרצוי: באגף הליברלי נרשמה התנפלות על הסחורה הטרייה כאילו שמדובר בפיתות חמות אחרי שבוע של פסח, ואילו באגף השמרני הקפידו על 50 גוונים של בוז, סלידה ו"נתראה בבחירות". התוצאה, לשם שינוי (ודאי בעונה הנוכחית), הוא רגע טלוויזיוני שהחזיק מעמד בשיח הקולקטיבי למשך יותר מכמה דקות.
בגלל האמוציות הללו, מתבקש להצביע על מה שהמערכון הזה באמת חושף. למשל, שתוכנית דגל ותיקה עם תקציבים מכובדים ומיטב הכותבים עדיין לא מסוגלת להתרומם מעבר לפאנצ'ים שמציפים את הרשתות החברתיות (אייטולות שם, אייטולות כאן וכו'). אבל זה מילא: הומור שיהיה גם מקורי וגם בועט הוא מצרך נדיר בסביבה שמשתנה כל רבע שעה, וכל שינוי מופרע יותר מקודמו. גם הגלוריפיקציה השטחית והלא מדויקת (בלשון המעטה) של ההיסטוריה האיראנית טרום המהפכה האיסלאמית ושל הסיבות לכישלונה (הם דווקא שמו הרבה מאוד כסף על "מדע", במיוחד מדע טילים) היא לא משהו להתעלם ממנו, אך גם זה לא העיקר.
מה שיוצא דופן במערכון וראוי להתייחסות זה עד כמה התפיסה שלו את רעיון השגשוג הלאומי מיושנת. האמירה לפיה מה שמפריד בין הצלחה להתרסקות נמצא בדמוקרטיה ובליברליזם היא הבדיחה הכי טובה ששמעו במדינות נחשלות ממש כמו סין, ערב הסעודית, קטאר, איחוד האמירויות ואפילו בקרב חצי מהאמריקאים והיושב בחדר הסגלגל, שהוא דמות נערצת גם ב"בייס" של "ארץ נהדרת". למעשה, היכולת של מדינות סמכותניות לספק ביטחון אישי תמורת שלילת חירויות נמצאת בלב המשבר של הדמוקרטיה המערבית, שבחסות שורה של טלטלות דרמטיות (גלובליזציה, הגירה, אוטומציה, בינה מלאכותית) כבר מתקשה להסביר לרבים ורבות במה היא עדיפה על האלטרנטיבות.
אם כבר, ב"ארץ נהדרת" רק המחישו את עומק המשבר בגרסתו המקומית: העקרונות שמוזכרים במערכון (חופש ביטוי ומחאה, עיתונות חזקה, עצמאות שיפוטית, שוויון מגדרי) היו אמורים להיתפס כחלק בלתי נפרד מקדושת הזכויות הבסיסיות של כל אדם באשר הוא אדם, בלי קשר לעלות ובטח שלא לתועלת. עכשיו מתברר שכל היופי הנאצל הזה הוא בסך הכל תשובה מתחכמת לשאלה איך שומרים על היכולת של מדינה לכסח לאויב את הצורה - למרות שקיימות די והותר הוכחות כאמור שאפשר להעמיד כלכלות עשירות, צבאות קטלניים וטכנולוגיה סופר מתקדמת בלי בג"ץ ובלי "בצלם". המונולוג של חמינאי מזהיר את ישראל שלא תגמור כמו המדינה שבראשה עמד? מעניין איך יישמע המונולוג של מוחמד בן-סלמן.
