החלטתו של דונלד טראמפ לפטר את קריסטי נואם מתפקיד השרה לביטחון המולדת הפתיעה רבים בוושינגטון. טראמפ חיבב את נואם והיה מרוצה מהדרך הברוטלית שבה ניהלה את מדיניות ההגירה שלו. לא רק שהוא לא פיטר אותה אחרי ששני אמריקאים נהרגו בידי סוכני הגירה במיניאפוליס, אלא שהוא אף הגן עליה בפומבי. בסוף, נואם פוטרה כי חצתה את הקו האדום היחיד שקובע: בדיון בקונגרס היא העבירה את האחריות לכאוס מדיניות ההגירה של הממשל בחזרה לדונלד טראמפ, ובזאת נחרץ גורלה.
טראמפ נוהג ליצור מרחק בינו לבין פעולות הממשל שלו, כאשר הן הופכות לרעילות פוליטית עבורו, והדחתה של נואם היא נורת אזהרה לכמה אנשים בקבינט. גם כיסאה של התובעת הכללית, פאם בונדי, רעד לפני היציאה למלחמה באיראן, כשמשרד המשפטים לא הצליח להסיר מסדר היום את פרשת תיקי אפשטיין.
כדי להבהיר כי פיטוריה של נואם לא מהווים כל שינוי במדיניות, החליף אותה טראמפ במינוי קיצוני לא פחות: מארקוויין מולין, סנאטור רפובליקני מאוקלהומה, שהפך בחודשים האחרונים לאחד המקורבים ביותר לטראמפ בקונגרס ולמי שנשלח באופן קבוע להגן עליו בטלוויזיה. מולין, 49, מגיע משבט צ׳רוקי והוא היליד האמריקאי היחיד בסנאט.
