הישיבה האינסופית בממ"ד בסופ”ש איפשרה לנו לחשוב על מה שקורה סביבנו אחרי שבוע של מלחמה מול איראן וחיזבאללה. תחושת הבטן שלי היא שהפעם נתניהו לא יכריז על שינוי פני המזרח התיכון, כפי שעשה בכמה הזדמנויות בשנים האחרונות, משום שנתקשה להאמין לו אחרי פחות משנה ששוב כולנו ניצבים מול השוקת שגובה מאיתנו מחירים כבדים. מוטב שנפנים שאיראן הופכת לאויב שמריץ אותנו למקלטים. מעכשיו, סבב אחרי סבב, נידרש למצוא הגנה. בימים האחרונים גיליתי שרבים מחברינו גרים בבתים שאין בהם אמצעי הגנה והם נשארים בבית. הדילמה של הגיל השלישי היא אכזרית: לנסות להגיע למקלט, חלילה ליפול, אל מול האזעקות. בקיצור, נתניהו הוציא אותנו למלחמה, בלי שבשנות כהונתו הוכנו אמצעי הגנה למאות אלפי ישראלים. איראן, כפי שאמר הנשיא פזשכיאן, לא תגשים את החלום שארצו תיכנע. אז מה יהיה איתנו? נחטוף, ונריע לכוחות הביטחון שמדגימים פעם אחר פעם לאילו פסגות מגיעים הבנות והבנים שמגינים עלינו. ואחרי שהכל ייגמר נידרש לבחור באלה שינהיגו אותנו, בלי לשכוח לרגע את אלה שהפילו אותנו על הקרשים בטבח אוקטובר.
ב-1956 נהגו הוריי להאזין לשידורי "רדיו אירופה החופשית"' שעודדו את ההונגרים להיאבק בשלטון הקומוניסטי. ואז הייתה המרידה, תוך הכרה שהמערב יסייע למורדים. הסוף ידוע: הטנקים הרוסיים כתשו את ניסיון ההפיכה. בכלל, כל הניסיונות של אמריקה לעודד שינוי באמצעות התערבות צבאית, בכל מקום, הסתיימו באסון. ניתן להניח שגם ההרפתקה הנוכחית תסתיים באסון שעלול להוביל את האזור לכאוס, ואולי להשתלטות של גורמים קיצוניים יותר.
זאת תהיה גישה קלה מדי להתנפל על טראמפ, שהחליט להצטרף לנתניהו ולחולל מלחמה אזורית. גם נשיאים אחרים לפניו נכשלו כשהחליטו לנסות ולשדר לעמים אחרים שהם יהיו לצידם בחתירה למשטר דמוקרטי. טראמפ, כמו קודמיו, יסגור את המלחמה באיראן ברגע שיפנים שהמחיר גדול מדי בכל מה שקשור למהלך חייהם של האמריקאים, כמו מחירי הדלק, הגז ופגיעות נוספות.
אין שיעור לתרומת השופט חאלד כבוב לניקיון ולטוהר המידות של החברה הישראלית. כשתקפו אותו על כך שבתו, עורכת דין, תלתה תמונות שלו במשרדה, פניתי אליו בהליכת הבוקר בטיילת וביקשתי תמונה שלו, שאתלה בפינת העבודה שלי. כבוב ראוי לכל שבח, והחלטתו לשחרר בן 16 שמואשם בתכנון פיגוע הייתה יכולה להיות הזדמנות לראשי האופוזיציה להתייצב לצידו. ובהזדמנות זו, אין צודקת מבהרב מיארה, שדורשת להדיח את בן גביר. מה חשבתם, שבזמן מלחמה מותר לוותר על התנהגות על פי החוק? תנסו לעשות משאל בקרב אלה שמחרפים את נפשם בטיסות לאיראן, מה הם חושבים על ההתנפלות של החבורה שמקיפה את נתניהו על היועמ”שית המופלאה.
האירוע בבית-שמש שבו נהרגו תשעה ישראלים מטיל איראני, הוביל אותי לסופר הצרפתי וולטר, שכתב על רעידת האדמה בליסבון ב-1755 את "פואמה על שואת ליסבון, או בחינה של האקסיומה: הכל לטובה", שתירגם דן דאור. "על עצמו האדם לא יודע דבר. מי אני? והיכן, מה עתיד, מה עבר? אטומים סובלים על כדור של אבק, למוות מזון, לגורל כלי משחק. אך אטומים חושבים, ולהם עיניים שלימדה מחשבתנו למוד השמיים, רוחנו נסקה אל איסוף החלל, אך הכר את עצמנו לעד לא נוכל". מה נאמר ומה נדבר, גם הטילים מאיראן מחייבים את כולנו לבחון את עצמנו. לאן אנחנו הולכים.
