עדיין אין מתווה פיצויים לעובדים במשק, אולם משרד האוצר כבר מצמצם הוצאות. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט אתמול כי במסגרת מתווה הפיצויים שיגובש, במשפחות שיש בהם לפחות ילד אחד מתחת לגיל 14, בכל רחבי הארץ בשלב זה, יוכל אחד ההורים לצאת לחל"ת כל זמן שמערכת החינוך סגורה.
במשרד האוצר ממתינים עם גיבוש המתווה הסופי כיוון שלפי שעה מדובר בשישה ימי עבודה בלבד ברוב המשק, כאשר מאז 28 בפברואר היו שתי שבתות ויום שישי אחד שבו רוב המשק לא עבד.
במשרד האוצר אמרו, מבלי לנקוב בתאריך, כי בימים הקרובים יגובש מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים, בשיתוף עם נשיאות המגזר העסקי וההסתדרות. יצוין שבעם כלביא אושר לפצות רק את מי שנעדרו 10 ימים מתוך 12 ימי המערכה.
גורם בכיר במשק אמר ל"ממון" כי "כמו בדרך כלל באוצר - מדובר בצעד עקום. רק מקצת העובדים יקבלו חל"ת, מה יגידו שאר העובדים? שימתינו לדיונים המתמשכים? קל לשר אוצר ששכרו לא תלוי בחל"ת לקבל החלטות חלקיות כאלה".
יאיר לפיד פירסם ברשת החברתית X כי "הממשלה אומרת לציבור ההורים לצאת לחופשה בלי תשלום כי הילדים שלהם בבית בזמן מלחמה. איך שר האוצר חושב שהאנשים האלה ישלמו בסופר או את חשבון החשמל שלהם? אין ניתוק כזה".
איגוד לשכות המסחר פירסם בתגובה להודעה כי "מתווה החל"ת חייב לראות את העובדים ולא רק את קופת המדינה. שר האוצר מתבקש לפרסם מתווה חל"ת גמיש, פשוט וברור, כזה שיהיה ניתן ליישום בשטח ויהיה ברור גם לעובדים וגם למעסיקים. העיקרון צריך להיות פשוט: עובדים שנשארו בבית בהנחיית המדינה יקבלו שכר מהמדינה; עובדים שנקראו לחזור לעבודה לאחר פתיחה חלקית שכרם ישולם על ידי המעסיק".
בעקבות הביקורת מיהרו באוצר להודיע על מתווה לשכירים לפיו מעסיק, בהסכמת העובד, יוכל להוציא עובד לחל"ת, ובגין תקופת החל"ת יקבל העובד דמי אבטלה מהמדינה בתנאי שמדובר ב-14 יום רצופים.
מימון החל"ת הראשוני צפוי לעלות כמה עשרות מיליוני שקלים בשבוע. מימון החל"ת ושאר הפיצויים לעסקים ולציבור השכירים צפוי לעלות לאוצר מיליארדי שקלים בשבוע. המימון צפוי להגיע תחילה מהגדלת הגירעון מ-3.9% לפחות ל-4.2%. סמוטריץ' כבר הודיע שהגירעון יוגדל עוד לפני אישור תקציב 2026 שצפוי לקרות עד סוף החודש. כזכור, אם התקציב לא יאושר עד 31 במארס, הממשלה תיפול ויוכרזו בחירות.
הדרג המקצועי באוצר מתנגד בתקיפות להגדלת הגירעון ודורש שיבוצעו צמצומים והעלאות מסים במקום להגדיל את הגירעון ולחשוש מהורדת דירוג האשראי של ישראל מחדש. הצעדים שמציעים בצמרת האוצר בניגוד לדעת השר הם ביטול לפחות מחצית מהכספים הקואליציוניים (כ-2.5 מיליארד שקלים מתוך 5 מיליארד), ביטול הטבות המס החדשות ל-35 יישובים ביהודה ושומרון, ביטול הפטור ממס למשקאות ממותקים וכלים חד-פעמיים וביטול ההחלטה להעלות את הפטור ממע"מ ביבוא אישי בחבילות מ-75 ל-130 דולר.
הגדלת תקציב הביטחון
בנוסף לכך, שר האוצר צפוי להביא בתוך ימים הצעה לאישור הממשלה להגדיל את תקציב הביטחון במיליארדי שקלים ולהעלות את הגירעון בתקציב המדינה ב-0.3%-0.5% מהשיעור הנוכחי שנקבע לשנת 2026, 3.9%. ראש הממשלה ושר האוצר שוקלים לפתוח "קופסה" למימון חלק מעלויות המלחמה וכך ההוצאה לא תיפול ישירות על נתוני תקציב המדינה. התביעות של מערכת הביטחון להגדלת תקציב הביטחון גבוהות ביותר ורחוקות מהודעת שר האוצר שתקציב המדינה יוגדל ב-9.5 מיליארד שקל למימון המערכה הנוכחית עם איראן. במערכת הביטחון טוענים כי כל יום לחימה במלחמה הנוכחית מול איראן וחיזבאללה עולה כ-1.5 מיליארד שקל. המשמעות היא שהעלות המצטברת כבר הגיעה ל-15 מיליארד שקל. אם המערכה תארך, כדברי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ארבעה שבועות לפחות, מדובר על עוד 42 מיליארד שקל.
גורמים בכירים במשרד האוצר חוששים שמלחמה שתארך ארבעה שבועות תגרום לעליית הגירעון בתקציב המדינה לשיעור גבוה מאד של 4.5% עד 5.0%, הרבה מעבר לתכנון הראשוני. "עוד שנה הולכת לאיבוד ותגדיל מאד את יחס החוב לתוצר", אמר ל"ממון" גורם בכיר במשרד האוצר.
