במשך עשרות שנים ישראל והכורדים ניווטו באזור קשה בדרכים דומות: מבודדים, מוקפים בגורמים עוינים, ונאלצים להסתמך על מערכות יחסים לא קונבנציונליות. מבחינה היסטורית, מערכת היחסים הזו הייתה בעיקר טקטית ותועלתנית: הכורדים סיפקו מנוף לחץ כנגד יריבים אזוריים בעוד ישראל הציעה תמיכה, קשרים וסיוע מזדמן. כעת מתפתחת הזדמנות חדשה.
הדיווחים האחרונים שמצביעים על כך שקבוצות אופוזיציה כורדיות באיראן עשויות להתחמש ולפתוח חזית חדשה נגד טהרן, משקפים דפוס היסטורי מוכר. מנקודת מבט צבאית, ההיגיון בלחץ הכורדי על המשטר מובן. אך מה שנראה אטרקטיבי מבחינה טקטית בטווח הקצר עלול להוביל לסיכונים משמעותיים בטווח הארוך. אם הכורדים ייגררו לסכסוך ככלי לחץ נוסף על טהרן, האינטרסים הצודקים שלהם עלולים להיבלע בתוך הסכסוך האזורי הרחב, שבסופו של דבר ייפתר על ידי ישראל, ארה"ב ואיראן, וסביר להניח שהם לא יישבו ליד שולחן המו"מ. דפוס זה חזר על עצמו לאורך ההיסטוריה הכורדית המודרנית. בריתות שנראו איתנות במהלך הסכסוך התפרקו לעיתים קרובות לאחר שסדרי העדיפויות האסטרטגיים השתנו.
אם ישראל באמת רואה בכורדים שותפים, ולא רק נכסים זמניים, עליה לחשוב מחדש על היחסים. במקום לראות את הכורדים באיראן רק דרך הפריזמה הצבאית, ישראל יכולה לסייע בעיצוב מסגרת פוליטית המכירה בהם כמרכיב לגיטימי בעתיד הפוליטי במדינה. מיצוב הכורדים באיראן כקהילה בעלת זכויות תרבותיות, ייצוג פוליטי ונראות בינלאומית - יחזק את הלגיטימציה שלהם ויצמצם את היכולת של טהרן להציגם רק כפרוקסיז זרים.
גישה כזו תשרת את הכורדים ואת ישראל כאחד. היא תעביר את הכורדים מאזור הפעולות החשאיות אל ההכרה הפוליטית, ועבור ישראל היא תיצור מערכת יחסים עמידה עִם עַם שסביר שיישאר גורם משמעותי באיראן, בלי קשר לשאלה מה יעלה בגורל המשטר הנוכחי. הסוגיה הכורדית לא תיעלם עם סיום המלחמה, וגם לא עם כל הסדר עתידי, ויש להתייחס למערכת היחסים הזו באופן אסטרטגי ולא רק טקטי.
הכורדים אינם שכירי חרב. זהו עם של יותר מ-40 מיליון איש עם נוכחות היסטורית עמוקה וזהות פוליטית ששרדה לאורך עשרות שנים של דיכוי בארבע מדינות הידועות בעוינותן לישראל. אם הכורדים ייתפסו רק כלוחמים מטעם מעצמות חיצוניות, יהיה קל יותר לטהרן לפטור אותם כשליחים זרים, וכפועל יוצא מכך לדחוק אותם גם מכל הסדר עתידי.
אבל אם הם יוכרו כקהילה פוליטית ילידית המחפשת כבוד, זכויות וייצוג בסדר העתידי של איראן, תפקידם ישתנה באופן מהותי. ההבדל בין ברית טקטית לברית אסטרטגית הוא פשוט: שותף טקטי הוא שימושי ויעיל במהלך המלחמה. שותף אסטרטגי חשוב גם אחרי שהיא מסתיימת.
אנאס אל-כורדי הוא יועץ פוליטי להנהגה הכורדית בחבל כורדיסטן בעיראק
