אף אחד לא יודע איך ומתי תסתיים המלחמה נגד איראן, אבל כבר עכשיו ברור כי האמריקאים חשבו שהיא תיגמר מהר מאוד. בממשל טראמפ העריכו כי יהיה מדובר במבצע בסגנון ונצואלה - זבנג מהיר ובסיומו גישה לחברות הדלק האמריקאיות לנפט האיראני. אבל המערכה נמשכת, וכעת צפוי כי ללחץ הכלכלי יצטרך גם מכבש פוליטי כלפי נשיא ארה"ב, מבית וגם מחוץ.
הביטחון המופרז הקשור ל'מלחמת הבזק' שכביכול תהיה מול איראן, גם הביא לחוסר היערכות מספקת לתרחיש הצפוי של עליית מחירי הנפט ואיתם עלייה חדה מאוד של מחירי הדלק.
כך, מחירי הנפט הגולמי העולמיים הגיעו אתמול לרמתם הגבוהה ביותר מאז 2022 - מה שהעלה את מחירי הבנזין הממוצעים בתחנות הדלק ל-3.47 דולר לגלון ובמקומות רבים יותר מארבעה דולרים.
תזכורת: רק לפני שבוע עמד המחיר על פחות משלושה דולרים.
כאב הראש האמריקאי
עלייה במחירי הדלק היא אחד מכאבי הראש הקשים ביותר של כל נשיא אמריקאי ובבית הלבן נכנסו ללחץ. טראמפ כתב אתמול כי “עלייה קלה במחירי הדלק זה מחיר קטן לשלם בתמורה להשמדת האיום הגרעיני של איראן”, והבטיח שהמחירים יירדו מהר. והייתה לו גם הצעה בסגנון טראמפי אופייני: "אני דורש ממכליות נפט להראות קצת אומץ ולעבור דרך מיצר הורמוז: "הספינות האלה צריכות לעבור דרך המיצר ולהראות קצת אומץ, אין מה לפחד! [לאיראן] אין חיל ים, אנחנו הטבענו את כל הספינות שלהם!". אך מאוחר יותר, במה שנראה כשינוי טון דרמטי, טראמפ רמז בריאיון טלפוני ל-CBS כי המלחמה עשויה להסתיים בקרוב. “אני חושב שהמלחמה למעשה די הושלמה”, אמר. “אין להם צי, אין להם תקשורת, ואין להם חיל אוויר”.
טראמפ יודע היטב שרוב האמריקאים מראש לא רצו את המלחמה הזו, והם יכעסו מאוד על מה שמחכה להם בתחנות הדלק. גם בוול סטריט ושאר בורסות העולם מתחילים להיכנס לפאניקה בעיקר בגלל התחושה כי לטראמפ אין תכנית מעשית לסיום המלחמה והוא נכנס אליה מראש בלי הכנה מספקת. מאידך, חייבים לזכור כי ארה״ב היא יצרנית הנפט הגולמי הגדולה בעולם, וביכולתה להגביר את הייצור.
הלחץ באירופה ובאסיה
להתמשכות המלחמה באיראן ולהתפשטותה למדינות המפרץ ישנן השלכות בעלות משמעות קריטית לכלכלות המערב ולמעשה גם לשאר העולם. הן נובעות בראש ובראשונה מהזינוק הדרמטי במחירי הגז והנפט. העליות החדות שולחות גלי הדף לכיוון הכלכלות הגדולות באירופה ובאסיה, ומעוררת חששות כבדים מאינפלציה ומיתון.
כך למשל, מחיר חבית נפט מסוג ״ברנט״ זינק מ-75-78 דולר לפני המלחמה ל-100-105 דולר. מחירי הגז הטבעי באיחוד האירופי זינקו ב-30%, והגיעו לרמות של ינואר 2023. הזינוקים הללו משקפים כמובן את החשש הכבד בשווקים מפני שיבושים באספקת האנרגיה הגלובלית (בשל סגירת מיצר הורמוז והחששות שהובילו מיד לזינוק במחירי הביטוח), אבל גם מפני סכנה ברורה וקרובה של זינוק באינפלציה. עלייה במחירי האנרגיה משמעותה הכמעט מיידית היא התייקרויות של עלויות ההובלה, הביטוח והשינוע עולות, הייצור מתייקר, ובסוף – המילקי (לא רק בברלין), הבשר, חשבונות החשמל והגז, הניידים החדשים בחנויות - הכול עולה.
לפגיעה בכיסם של הצרכנים עשויות להיות גם השלכות פוליטיות. אם המלחמה תימשך מעבר לעוד לכמה ימים, המחירים ימשיכו לעלות. עבור אירופה, התזמון לא יכול היה להיות גרוע יותר. לאחר שנגמלה בקושי רב מהגז הרוסי, היבשת נסמכת על ייבוא מסיבי של גז נוזלי מארה"ב וקטאר. היא נכנסה ל-2026 כשמאגרי הגז בשפל (מתחת ל-30%), מה שמגביר את הלחץ בבריסל, והחשש שמילוי המאגרים לקראת החורף הבא יהיה במחירים מופקעים. גם מפעלי תעשייה ביבשת יספגו מכה. לפיכך, המשך המלחמה ופגיעה נוספת בתשתיות האנרגיה במפרץ משמעם בהכרח המשך עליית מחירי האנרגיה, פגיעה ביכולת הייצור באירופה ובאסיה ואינפלציה. כל אלו סיבות טובות עבור מנהיגים רבים באירופה ובאסיה, וסין בראשם, לנסות ולפעול מול ממשל טראמפ לעצירת המלחמה.
