השבועיים האחרונים הפכו אותנו לאנשים פשוטים שחולמים על מקלחות ארוכות ושינה רצופה. לא ייאמן שעד לא מזמן העזנו לפנטז קצת מעבר: למשל, על מקום טוב בטור של הארי סטיילס בקיץ. הביקוש היה אימתני, מחירי הכרטיסים הרקיעו ושנייה אחרי זה גם השמיים נסגרו והתור הווירטואלי הוחלף בהצטופפות מקלטים.
אבל אם איכשהו מצאתם נקודה ביממה שבה חולפות 42 דקות ללא התרעה, תוכלו להתנחם בפרק החדש בחייו של אחד מכוכבי הפופ הגדולים בעולם. כבר בהאזנה ראשונה ל-Kiss all The Time. Disco, Occasionally מתברר שהשמועות היו נכונות: סטיילס הוא כבר לא הנער בן ה-16 שפרץ ב'אקס פקטור' וכמו גברים רבים בפתח העשור הרביעי, גם הוא מצא עניין בריצות מרתון ומסיבות בברלין. חסרה רק מכונת קפה ביתית ופודקאסט בשביל להשלים את בינגו משבר גיל 30.
אם כן, אפשר לנופף לשלום למלך הלהיטים המסוכרים: הוא הלך לאיבוד באיזו רחבה. השינוי אמנם מקרב את סטיילס לגיבוריו – מ-LCD סאונדסיסטם ועד לדיוויד בואי – אבל מרחיק רבים מהמעריצים ומהמעריצות הוותיקים. אפילו על הבמה הוא דורש מהם שיגיעו עד אליו, כמו שליחים של וולט. אפשר גם להשאיר לו טיפ.
אבל מי שיסכים לתנאי השימוש ימצא אמן שמעז לעשות את מה שרבים במעמדו לא מסוגלים, אם מתוך פחד להפסיד הכל ואם משום שחברת התקליטים לא במצב רוח לבדיחות. האלבום הרביעי של סטיילס לא עתיר בלהיטים, אבל זו יצירה כיפית ומעניינת שעושה כבוד להשראות שממנה היא צומחת. אם אתם אוהבים לרקוד - תיהנו ממנו. אם לא, הכל בסדר: נשאר מספיק קהל שבזכותו סטיילס כבר לא יחזור לעבוד במאפייה.
