הִנַּחְתִּי אֶת סִדּוּר הַתְּפִלָּה
וְהִסְתַּנַּנְתִּי דֶּרֶךְ לַהַק
מִתְאַבְּלִים חֲדָשִׁים
שֶׁהִתְקַבְּצוּ סְבִיב קֶבֶר קָרוֹב.
לֹא עָצַרְתִּי לִשְׁאֹל
מִי מֵת, לֹא חִכִּיתִי
לִשְׁמוֹנַת נוֹשְׂאֵי הָאָרוֹן
שֶׁהִתְנוֹדְדוּ לְעֶבְרֵנוּ
וְאָרוֹן עַל כִּתְפֵיהֶם,
לֹא עָצַרְתִּי אֲפִלּוּ לִתְהוֹת
עַל אִשָּׁה צְעִירָה
שֶׁהֵרִימָה אֶת הָרְעָלָה מֵעַל פָּנֶיהָ
וּמָרְחָה אֹדֶם עַל שְׂפָתֶיהָ
מִתַּחַת לְשִׁקְמָה אֲרֻכַּת בַּדִּים.
הַפַּעַם לֹא הִבַּטְתִּי לְאָחוֹר.
הַמִּיתָה מַתְמִידָה, לֹא עוֹצֶרֶת אַף פַּעַם,
שַׁיָּרָה חֲדָשָׁה
שֶׁל מְכוֹנִיּוֹת שְׁחֹרוֹת
הִתְפַּתְּלָה בַּשְּׁבִיל,
וְלֹא הִסַּסְתִּי,
עָקַפְתִּי אוֹתָן
נָחוּשׁ לַעֲזֹב
אֶת הָאֲדָמוֹת הַמְּקֻדָּשׁוֹת הָאֵלֶּה.
הִרְגַּשְׁתִּי מְשֻׁחְרָר כָּל כָּךְ
לֹא יָכֹלְתִּי שֶׁלֹּא לְנוֹפֵף
לַחֲבוּרַת נְעָרִים
שֶׁהִפְצִיצוּ בַּמּוּזִיקָה
וְשָׁתוּ בִּירָה בְּמִגְרַשׁ הַחֲנָיָה
מֵאֲחוֹרֵי אוּלַם הַטְּקָסִים.