השנה הבן שלי תומר חוגג בר-מצווה, וכששאלתי אותו מה הוא רוצה לעשות לכבוד המאורע, הוא ענה בלי להסס: “טיול גברים”, רק הוא ואני. היעד המבוקש נבחר די מהר – דובאי, שמציעה חום בזמן החורף הישראלי, אטרקציות למכביר, גורדי שחקים מרהיבים וכל הדברים המוגזמים שרק היא יודעת להציע, ומעל הכל - מכוניות.
הילד הזה מטורף על מכוניות. לא בקטע של "אבא, איזה יפה האוטו הזה". אלא בקטע שהוא יודע להסביר לי כמה כוח סוס יש בכל דגם, איזה מנוע יש לו, באיזו טכנולוגיה משתמשים בו ומה ההבדל בין מודל אחד לשני של אותו יצרן. זו הרמה. לפעמים, אני מודה, אני רק מהנהן כאילו הבנתי, למרות שבשלב מסוים הכל נשמע לי כמו שיעור בפיזיקה למתקדמים.
אז תיכננו בקפידה את טיול הגברים שלנו, עם עזרה גדולה מ"עדן דובאי", שעזר, תיאם וסגר לנו אטרקציות וגם היה שם בשבילנו בכל רגע מאז שהתחיל המצב המטורלל שנקלענו אליו. בהתחלה הכל עוד היה רגוע, ונהנינו ממרוצים, חוויות נהיגה וכל מיני פעילויות שגורמות לילד בן 13 להרגיש כאילו הוא משתתף בפרק של “טופ גיר”.
המראנו לדובאי ביום שישי, 27 בפברואר, ואז – איך לומר בעדינות – המציאות המזרח-תיכונית החליטה להצטרף לטיול שלנו. המלחמה פרצה, וזה היה מפחיד, ומבאס, וגרם למצב קצת מוזר שבו אתה נופש בחופשה נוצצת בעיר הכי עתידנית בעולם, אבל הראש והלב נמצאים הרחק משם, בבית, וגם שם לא היה כל כך בטוח.
וכך מטיול בר-מצווה, יצא שאנחנו תקועים בדובאי.
אם כבר להיתקע בחו"ל בשעת מלחמה, אז לפחות להסתכל על החוויה שמגולמת בזה, כשבימי שגרה אין לי הרבה זמן איכות, אחד על אחד, עם תומר.
אחד הדברים הטובים ביותר שקרו לנו בדובאי, וזה לגמרי במקרה, היה שהחדר שהזמנו התברר כמעין דירה קטנה עם מטבחון. בהתחלה לא ממש ייחסנו לזה חשיבות, אבל אחרי כמה ימים של מסעדות, המבורגרים מפוארים וקינוחים מושחתים, התחשק לנו אוכל פשוט של בית.
אז התחלנו לבשל דברים קטנים, ביצים, ירקות, פסטה, ולאט-לאט גילינו שזה הופך לאחד הרגעים הכי כיפיים בטיול הזה. כדי לא לאבד לגמרי תחושת שגרה, ירדנו כמעט בכל בוקר להתאמן. אוקיי, לא בדיוק בוקר, בכל זאת אנחנו בחופשה.
ביום שישי שעבר כבר ממש התגעגענו לארץ, ובגלל שלא משנה איפה אנחנו בעולם – על ארוחת שישי לא נוותר, אז הלכנו לסופר. הבאנו מצרכים ואפילו מצאנו מאפייה שמוכרת חלות, חזרנו לחדר, הכנו דגים בחלה וישבנו לארוחת שישי קטנה משלנו בדובאי.
ובין כל האטרקציות, המכוניות המטורפות, גורדי השחקים והמצב המוזר שבו טיול בר-מצווה הופך להרפתקה לא מתוכננת, אני מבין שאולי הדבר הכי משמעותי שיצא מהטיול הזה הוא בכלל זמן האיכות שלנו ביחד.
ולצד כל זה, הלב שלנו כמובן בארץ.
אני מייחל, מתפלל ומקווה שנצא מהסבב הזה עם כמה שפחות נזקים בגוף ובנפש, משתתף בצערן של משפחות ההרוגים והפצועים, ומתגעגע מאוד הביתה.
בינתיים, נכון לירידת הגיליון לדפוס, אנחנו עדיין תקועים פה בדובאי, אבל לפחות אנחנו ביחד.
מתכון לדגים שהכנו במלון
מרכיבים:
חתיכות דג סלמון (כי זה מה שהיה)
1 גמבה אדומה חתוכה לרצועות
צרור כוסברה קצוצה גס
8 שיני שום קלופות
1 פלפל חריף טרי חתוך לחצי
1 כפית מלח
חצי כוס מים
1 כוס שמן
2 כפות פפריקה מתוקה
1 לימון סחוט
אופן ההכנה:
1. בקערה קטנה מערבבים יחד שמן ופפריקה ונותנים לפפריקה לשקוע.
2. בסיר מסדרים את הפלפלים, השום, חצי מצרור הכוסברה והפלפל החריף, מיץ הלימון והמלח.
3. שופכים פנימה את המים ומביאים לרתיחה למשך כחמש דקות.
4. מנמיכים ללהבה בינונית ומסדרים את הדגים בסיר.
5. שופכים את השמן עם הפפריקה מלמעלה, ללא המשקעים של הפפריקה.
6. מכסים ומבשלים למשך 40 דקות כאשר המים כל הזמן מבעבעים. ככה מערבבים את כל הטעמים.
7. מכבים את האש, מפזרים מעל כוסברה, מכסים לכחמש דקות ומגישים.
מתכון לחלה שמצליח גם במטבחון קטן
אם מדובר במטבחון קטן (של מלון), עדיף מתכון שמצריך מעט כלים, מעט לישה וסיכוי גבוה להצלחה. זה מתכון “עצלני" קצת, אבל הוא מוציא חלה מצוינת.
מרכיבים:
3 כוסות קמח
כף שמרים יבשים
2 כפות סוכר
½ כפית מלח
ביצה
3 כפות שמן
כוס מים פושרים
למריחה (אם יש): ביצה נוספת וקצת שומשום
אופן ההכנה:
1. בקערה אחת מערבבים קמח, שמרים וסוכר.
2. מוסיפים ביצה, שמן ומים.
3. מערבבים בכף או ביד רק עד שמתקבל בצק אחיד.
4. מוסיפים מלח ולשים 3–4 דקות בלבד עד שהבצק יחסית חלק.
5. מכסים במגבת או ניילון ומתפיחים בערך 45–60 דקות.
6. יוצרים חלה קטנה (או פשוט כדור/אליפסה – לא חייבים לקלוע).
7. מניחים על תבנית עם נייר אפייה או אפילו על נייר אפייה בתבנית של התנור.
8. מתפיחים עוד 20 דקות.
9. מורחים ביצה אם יש ומפזרים שומשום.
10. אופים ב-180 מעלות כ-20–25 דקות עד שזהוב.
טיפ קטן למטבחון של מלון: אם קר בחדר והבצק לא תופח טוב, שמים את הקערה בתוך תנור כבוי עם האור דולק. זה מייצר חום עדין ומזרז תפיחה.
תמיד טוב שיהיה לכם במזוודה משהו קטן שמרגיש כמו בית. זה יכול להיות תבלין אהוב, חבילת קפה שאתם אוהבים במיוחד או אפילו נרות לשישי. כי אף פעם אי-אפשר לדעת מתי תמצאו את עצמכם מבשלים דגים וחלה במטבחון של מלון בדובאי, ואז תגלו שהדברים הכי פשוטים במזוודה הופכים את הטיול לכזה שנצרב בזיכרון.
