בני הזוג אבי ומעיין נסריאצ'י הם לוחמי אש — וגם הורים לשלוש בנות, דבר שיוצר אתגר מיוחד עבורם בימי המלחמה. "אנחנו שומעים את האזעקה בתחנת הכיבוי, אני מנצלת את השהייה הראשונית בממ"ד לבדוק שהכל בסדר עם הבנות שאצל סבא וסבתא, ומאותו רגע אנחנו במוד של מאה אחוז מפוקסים על התפקיד ויוצאים לזירות נפילה", מספרת מעיין.
רס"ר
מעיין נסריאצ'י (42) החלה לעבוד לפני 19 שנים בתחנת הכיבוי בחדרה כלוחמת אש, והיתה מהנשים הבודדות בכל מערך הכיבוי. שנתיים אחריה רס"ל אבי נסריאצ'י (43) החל לעבוד כלוחם אש באותה תחנה. "שלוש שנים היינו זוג ושמרנו על זה בסוד כדי שלא יפרידו אותנו", הם מספרים. כשהחליטו להתחתן ב-2012, אבי עידכן את מפקדי התחנה בחדרה ועבר לעבוד כלוחם אש בתחנת הכיבוי בנתניה.
בני הזוג נסריאצ'י הם הורים למנור (11), אימרי (6) ומירן (4.5). "בשבת בבוקר, כשנשמעה האזעקה, הבנו שלצד הכניסה לממ"ד בבית אנחנו נכנסים לעבודה בכוננות מיוחדת של מלחמה". מספרת מעיין, ומוסיפה שהם לא יכלו לעשות את זה בלי הוריה. "גם ההורים שלי מגוייסים איתנו למלחמה. הבנות אצלם בבית בכרכור. בגיל 70 הם נכנסו לסבב הורות שני בחייהם במקום להיות על תקן סבא וסבתא בלבד".
בני הזוג עובדים במשמרות של 24 שעות בעבודה ו-48 שעות בבית. הם מקפידים שהמשמרות שלהם יהיו חופפות "כדי שנוכל אנחנו כבני זוג גם להיפגש בבית ולהיות יחד עם הבנות. הבנות גאות באבא ואמא שעובדים בעבודה שמצילה חיים. אנחנו לוחמי אש בנשמה. זאת לא רק עבודה, זאת שליחות. אנחנו מרגישים זכות להיום בזירות הרס וחורבן, להגיע לדירות בוערות כשאנחנו יודעים שכל שנייה יכולה להיות ההבדל בין חיים למוות עבור האנשים שנלכדו. אנחנו גאים להיות חלק מכוחות ההצלה במלחמה".
