אני מבינה שאצלך המלחמה הגיעה בזמן ממש לא טוב.
"כן, בדיוק סגרנו טיסה לבודפשט עם עוד חמש משפחות מהקיבוץ. בסוף נשארנו בארץ. אולי זה יותר טוב, נחסך ממני הניסוי החברתי הזה. מאז החיים נעים בין העבודה לבין להתייחס לילדים, להילחם שלא יהיו במסך (למרות שהם כן), לקפוץ בהתרעה לפני האזעקה (שזה הכי סיוט), ובגדול, לנסות לנהל אורח חיים כלשהו".
אז מה עושים?
"כל ערב נפגשים עם מלא חברים, כל פעם בבית אחר, ושותים מלא אלכוהול. הילדים לידנו צורחים את החיים וגם אנחנו. ואם יש אזעקות, נכנסים לממ"ד. כל פעם לממ"ד אחר, לפי איפה שנמצאים. בגדול, לקיבוץ אין ממ"דים אלא מקלטים, ורק להרחבה יש. בשישי לפני שבוע, החלטנו לחגוג לילד יום הולדת שלוש. ב-22:00, רגע אחרי שבאנו להתפזר, התחילה אזעקה. אז חלק נכנסו אליי לממ"ד וחלק הלכו לממ"ד אחר. מיד אחרי זה הלכתי למסיבה פה, באיילת השחר, שהתקיימה בחלק הישן, ליד מקלט".
לא הבנתי, יום הולדת לבן שלוש בעשר בלילה?
"כן, הילדים ממילא לא הולכים לישון. ביום שהתחילה המלחמה, ישנה חברה אצל הבן הגדול שלי בן התשע. קמנו בבוקר, אזעקות. נכנסנו לממ"ד לעוד התרעה ועוד התרעה. בסוף בעלי הביא שולחן קמפינג והילדים לימדו אותי לשחק 'קטאן' בפעם הראשונה בחיי. עד עכשיו אני לא בטוחה שאני יודעת את החוקים הנכונים. נראה לי שהם עבדו עליי".
אז מה, סתלבט בקיבוץ?
"אנחנו שותים מלא אלכוהול, ומדברים בקבוצות הווטסאפ. יש לנו את קבוצת 'המרימות', שכוללת מאה ומשהו בנות מהקיבוץ. לפני כמה ימים, 21:00 בערב, מישהי הציעה שנשחק אמת או שקר. חובה לשתות אלכוהול לפני, כדי לזרום. בעקבות המשחק גילינו על מישהי שהיא נקלעה לצילומי הסדרה 'השיר שלנו', ומצאה את עצמה ביריד יד שנייה עם דנה עדיני ורונה לי שמעון. מישהי אחרת גילתה לנו שגולדה מאיר היא דודה של אבא שלה. מישהי זכתה מקום שלישי בישראמן אילת, ומישהי סיפרה שפעם קיבלה נשיקה ממלך אמיתי. מתברר שחוסיין מלך ירדן בא לבקר בבית חולים, והיא בדיוק הייתה מאושפזת. הוא נישק אותה על היד. קבוצה נוספת שבה אני חברה זו קבוצת 'הרצות האילתיות', שש חברות קרובות, שעושות טיולי ג'יפים ורצות ביחד. בדיוק היינו במרתון תל אביב, יום לפני תחילת המלחמה. במשך הזמן התפתח פה הווי ממ"דים. חברה שלי, למשל, מצלמת רק תמונות מצחיקות. יש להם קטע כזה שמצלמים בממ"ד ושולחים למשפחה. בעלי לעומת זאת פיתח תחביב: לעלות לקומה למעלה לראות יירוטים. במלחמה הקודמת היינו רואים יירוטים מגן השעשועים אל עבר רמות נפתלי. השבוע חזרתי מהכלבו ואמרתי: 'וואו מלא זמן לא ראיתי יירוטים', ושנייה אחרי זה היו יירוטים".
במלחמה הקודמת הייתם מפונים?
"לא ולא! במלחמה הקודמת התפנו אלינו. מה שאומר שאנחנו ספגנו אזעקות, והיינו רגילים, ואלו מהאזור שהתפנו, נגיד לתל אביב או סתם למרכז, לא מכירים את זה. יש לי חברים גוש-דנים שעכשיו הם מסכנים, לא ישנים בלילה, ואני מרחמת עליהם. אנחנו כן מצליחים לישון. חוץ מההתרעה המעצבנת. לפיקוד העורף אני אומרת: 'אם כבר הערת אותנו, אז תן גם אזעקה'. אם כבר הפעלת את ה'סטוגודוש' הזה, אז לך עד הסוף. הלילה למשל היו שלושה סטוגודושים וכלום. למזלי, הילדים ישנים בממ"ד. סידרתי להם ממלכה: הקטנים במיטת קומתיים, ולגדול מזרן זוגי. כשאנחנו מגיעים אני נכנסת לזוגי, ובעלי נכנס לישון עם התינוק".
מה תגידי על מתווה החל"ת של סמוטריץ'?
"דבילי, מה הוא יעזור לנו? כולם פה עובדים חיוניים שצריכים להמשיך לעבוד. יש פה רופאים, הייטק, מישהו מרשות הטבע והגנים שכל היום בהיכון על שריפות מהטילים. בעלי למשל הוא מנהל התשתיות של הקיבוץ. אי אפשר להפסיק".
אז מה לסיכום?
"אנחנו כבר מיצינו ומתים לעוף לחו"ל. ב-1 באפריל אני אמורה לטוס לאיטליה עם כל המשפחה. אני רוצה טיסת חילוץ. שיחלצו אותי מישראל, מיציתי".
