עד לא מזמן, המילים ריטריט, ריזורט, וול ביאינג, חופשת וולנס, וחופשת ריקאברינג היו שייכות לעולם המושגים של מי שפרגנו לעצמם בחופשת מדיטציה, הליכה ביער והקשבה לילד הפנימי תוך כדי האזנה לפכפוך נחל ותרגילי צ'י קונג. אלא שהמציאות הכאוטית והסוחטת עתירת הסטרס גרמה לישראלים חובבי ה"שלוש מדינות בחמישה ימים" להבין מהי חופשה נכונה, ולהחליף את הריצות בעקבות אקסטרים ומוזיאונים בשהות של עצירה והטענה. הגוף והנפש מאותתים שהם משוועים בעיקר לזמן מנוחה, שבו לא עושים שום דבר, חוץ מאשר למלא מצברים. כן, ממש כמו שמטעינים את הטלפון זולל האנרגיה.
את החיפוש של הישראלים אחר חופשות מרגיעות שכאלה ניתן למשל לאמוד על פי העלייה בביקוש במתחמי האירוח והתיירות באזור הערבה. מה שהחל כמקום מפלט ומקלט מדברי בקורונה, הפך לאזור מועדף שאליו מגיעים הישראלים משוועי השקט כדי להרגיע את הרעש הדיגיטלי שבתוכו אנחנו חיים. ואכן, האזור המדברי השלו רווי במגוון ריטריטים, סדנאות וולנס וטיפולי גוף ונפש, מזון בריא המבוסס על חקלאות מקומית, יקבים קטנים, כפרי אמנים ועוד. "התיירות בערבה התיכונה, בלב המדבר, משגשגת דווקא בעת הזו ומעניקה מפלט מהכאוס", אומר יאיר לדרמן, מבעלי "זמן ערבה", ריזורט למבוגרים בלבד שכולל סוויטות שבכולן בריכת טבילה מחוממת פרטית מול נוף המדבר הפראי, חדרי טיפולים ואפשרויות בריחה מתוך הכאוס הכללי אל מול הנוף המדברי.
"במסגרת החיפוש אחר חופשות שמטעינות את הגוף ואת הנפש, גם ענף התיירות המדברית בערבה התיכונה נמצא במגמת עלייה, תוך שילוב ענף התיירות החקלאית המשגשג, ויצירת שיתופי פעולה עם אזורים ורשויות מהדרום, למגוון אפשרויות לינה ואירוח מדבריים ומרגיעים", מוסיפה מיכל מלצר, מנהלת תיירות מועצה אזורית הערבה תיכונה. כך למשל הריזורט "LIVING" שבערבה מציע חבילות ריטריט מרגיעות המשלבות סדנאות וול ביאינג, מתקני וולנס של סאונה, בריכות קרח, יורט לסדנאות הצלילים, נחל שזורם לאורך הבוסתן המדברי, בריכות שכשוך בעומקים שונים, פינות ערסלים, בונגלוס לזמן קריאה ומנוחה, פינות מדורה וכל מה שירחיק אתכם מהשגרה הסואנת והשואבת.
לא פיתרון חד-פעמי, תהליך מתמשך
המסר של הטענת הנפש מחלחל עד כדי כך שיש מי שיוצאים לריטריט עם "כרטיסייה" של ארבעה, חמישה ולעיתים אף יותר ביקורים בשנה, כחלק מתהליך מתמשך של חיזוק הגוף והנפש, מספרת זואי לוין, מנכ"לית ושותפה מייסדת של "בריאה - Wellness Resort בגלבוע". לוין, שבעיניה וולנס אינו אנטי-טכנולוגי ולא מסמל ניתוק מהחיים המודרניים אלא איזון שלהם, החלה את דרכה המקצועית במסדרונות של חברת ביטוח בריאות גדולה. ההבנה שהרפואה מטפלת בתוצאה אך כמעט לא נוגעת בסיפור שמאחוריה, לא עזבה אותה. לאורך יותר מ-15 שנות עשייה, ובהן כ-12 שנים בתפקידי הנהלה בכירים בחוות הבריאות מצפה אלומות, ליוותה אלפי אורחים בתהליכי שינוי, איזון ואימוץ הרגלי חופשה חדשים.
לדבריה, המגמה כיום היא ליצור עצירה שהיא לא פתרון חד-פעמי, אלא תהליך מתמשך. אל מול שנים של קורונה, מלחמה ארוכה, עומס נפשי, חוסר ודאות ושחיקה עמוקה, יותר ויותר אנשים מבינים שתחזוקה נפשית וגופנית לא יכולה להישאר מותרות, ומחפשים חופשה שבה הגוף מפסיק להיות במצב של הישרדות, אלא מחפשים את הרוגע ואת ההתכנסות פנימה. "בעיקר בישראל, אנחנו חיים בסטרס כרוני, ואצלנו זה לא משנה באיזו שנה, לא משנה אם זה יום רגיל או מלחמה - אנחנו כל הזמן בסוג של הישרדות, שמכניס את הגוף לסטרס, מפריש קורטיזול, ואנשים מבינים שחופשה זה לא דילוג ממקום למקום, אלא מנוחה אמיתית שמזכירה לגוף איך מרגיש שקט", מסבירה לוין. לדבריה, "הגוף יודע לרפא את עצמו וכאשר מאפשרים לו לנוח, להשתקם ולהירגע בעזרת הליכות בטבע, סדנאות של שחרור לחצים, התפתחות אישית, סאונה שעוזרת לנקות את הרעלים, טיפולי ספא ותזונה שהיא טבעונית, אורגנית ואנטי דלקתית - זה מצליח. כשנכנסים באמת למצב כזה, הגוף אומר למוח 'תירגע, הכל טוב', ולאט לאט מסגלים הרגלים חדשים שצריך כמובן לשמר במידת האפשר", היא אומרת.
חופשות שנועדו למנוחה בלבד הפכו לנפוצות עד כדי כך שיש גם מונח חדש - תיירות שינה. אנשים שמבינים שלישון טוב במהלך חופשה זה חלק בלתי נפרד מההתאוששות וההיטענות
"פעם כשיצאנו לחופשה, בעיקר בחו"ל, חשבנו שאם לא הספקתי 18 דברים ביום בזבזתי את הזמן ואת עלות הכרטיס, היום מבינים שזה לא הייעוד, אלא שהמטרה של חופשה היא לקחת פסק זמן מהשגרה, להחליף מקום, אנרגיה, תדר, להאט קצב, לצאת לטבע, לנשום אוויר נקי, לאכול אוכל בריא, להטעין את הגוף והנפש ביוגה, במדיטציה, בהליכות, בחיבור לטבע", מוסיף יוני כהנא, הבעלים של "היער הסודי", מרחב ריפוי והתחדשות בטבע בקפריסין, שאליו מגיעים אלפי אורחים בשנה, כולל כאלה שחוזרים כבר פעם שנייה ושלישית פשוט מפני שהם הבינו שאין להטענה הזו תחליף. "כבר בקורונה הבנו שאפשר לצאת עם כוס קפה לטבע קרוב לבית ולהירגע. היום אנחנו מבינים שחופשה נכונה לגוף ולנפש היא לא ריצה מיעד ליעד, אלא הזמנה להטענה והתחדשות של תאים בגוף ובנפש ובמערכות ההפעלה שלנו, שאין לנו זמן לתת להם תשומת לב במירוץ החיים, אנשים כותבים לי: 'יצאנו לחופשה 30 אחוז הטענה, חזרנו 90-80'", אומר כהנא, ומסביר שהצורך העמוק בהבראת הגוף והנפש הוא הסיבה לכך שהמחיר ללילה ביער הסודי אחיד לאורך כל השנה בלי מונחים כמו "בעונה" או "מחוץ לעונה".
"בעבר חופשה נתפסה כפינוק ומותרות, היום, בעידן של עומס מתמשך, חיבור תמידי למסכים וחוסר גבולות בין עבודה לחיים פרטיים, חופשה היא לחלוטין מנגנון חיוני לשיקום והתאוששות. אנחנו רואים מעבר מתיירות של 'כמה שיותר להספיק' לתיירות של 'איך אני מרגיש כשאני חוזר'. הביקוש לשהיות איטיות יותר, ממוקדות רוגע והתחדשות - זה שינוי עמוק, לא טרנד חולף". אומר גם נדב פתאל, מנכ"ל משותף ברשת מלונות פתאל. "אם בעבר הדגש היה על לוקיישן ואטרקציות, היום יותר ויותר אורחים שואלים על איכות המזרן, רמת השקט, תפריט בריא, חוויית ספא, תוכניות וולנס".
שינה כמרכיב מרכזי
חופשות שנועדו למנוחה בלבד הפכו לנפוצות עד כדי כך שיש גם מונח חדש - תיירות שינה. אנשים שמבינים שלישון טוב במהלך חופשה זה חלק בלתי נפרד מההתאוששות וההיטענות באנרגיה. "בשנים האחרונות יש עלייה חדה במודעות לחשיבות השינה כחלק מבריאות ארוכת טווח, וזה מגיע גם לחופשה. שינה איכותית כבר אינה נתפסת כמשהו שקורה 'מעצמו', אלא כמרכיב מרכזי בתוחלת חיים ארוכה ואיכותית", מסביר נדב פתאל. וכך, במלון "כנען" של הרשת, שנמצא בצפת, לקחו את הקונספט של חופשת ההטענות צעד קדימה ומציעים מלון Wellbeing – החל מהסביבה השקטה והטבעית, דרך תפריט מוקפד ועד תכנים של רגיעה ומיינדפולנס, לטובת חופשה איטית ושינה טובה.
גם נורית גאון, ישראלית שמתגוררת כבר מספר שנים בפרובנס ומארחת תיירים מישראל ומהעולם לחופשות "סלואוקיישן" באחוזה משנת 1560, מרגישה בשינוי אופי החופשות שישראלים מחפשים ואת העובדה שכבר לא רוצים לזוז יותר מידי בחופשה. אלא פשוט לשהות. "בשנים האחרונות, החופשה היא כבר לא מסע כומתה, אלא זמן של רווחה. הישראלים כבר לא מחפשים ריצות קצרות ממקום למקום רק כדי לסמן יעד. אם זה בחורף, אז האחוזה שלנו פתוחה לנשים שמגיעות לפרובנס בקבוצה, ועושות רק שלוש פעילויות תיירותיות לאורך השבוע: טיול טבע בסביבה, הליכה בכפר דייגים, וסיור בין איכרי האזור – יקב משפחתי, יצרן גבינות וכו'. בשאר השבוע הן פשוט נחות באחוזה, עושות הליכות קטנות בסביבה, קצת ספא, מבקרות בחנויות קטנות, בין מסעדות מקומיות, כשהמטרה היא להוריד את הקצב, לנשום ולהירגע. הגיעו אלינו נשים בשלל קצוות, מאמהות צעירות שלא ישנו לילות, דרך אמהות לבנים לוחמים בעזה שלא ישנו כמה חודשים ורצו רגע לנשום, וגם סבתות שבאו עם הבנות או הנכדות. נשים שפשוט הרגישו שהן חייבות לנוח".
המגמה כיום היא ליצור עצירה שהיא לא פתרון חד–פעמי, אלא תהליך מתמשך. אל מול שנים של קורונה, מלחמה, עומס נפשי, חוסר ודאות ושחיקה עמוקה, יותר אנשים מבינים שתחזוקה נפשית וגופנית לא יכולה להישאר מותרות
לא רק בפרובאנס, גם במלון ענבל, שנחשב לאחד מהמלונות הוותיקים בירושלים, זיהו את הרצון של האורחים לא לזוז יותר מידי במהלך החופשה והפכו את המלון הוותיק למלון קולינרי משופץ בדרגת 5 כוכבים דה-לוקס, שמציע לאורחים שלו את כל מה שחופשת הישארות מציעה. "חופשה היא לא אירוע חד-שנתי, אלא חלק ממחזור השנים, בטח בעולם של עומס כרוני. חופשה היא לא בריחה מהמציאות, היא דרך לשמר אותה וליצור איפוס בתוך החיים עצמם", שב ומדגיש נדב פתאל.
חשיבות החופשה לבריאות שלנו
על החובה לעצור ולהחליף סטרס ברגיעה, קורטיזול באוקסיטוצין, ושגרה לחוצה בחופשה מרגיעה מדבר גם פרופסור אמנון להד, מומחה ברפואת משפחה משירותי בריאות כללית וראש המועצה הלאומית לבריאות הקהילה, שאומר שחשיבות החופשה לבריאות שלנו היא קריטית. מחקרים שנערכים בתחום של בריאות הגוף והנפש מוכיחים שמי שיוצאים באופן קבוע לחופשות משפרים את מדדי הבריאות שלהם בעיקר בכל הקשור למחלות לב וכלי דם. "חופשה נכונה שעוזרת לנו להוריד רמות סטרס מתרחשת בלי שעון מעורר מוקדם בבוקר, בלי לחצים וריצות, אלא המטרה היא להירגע, ואז אנחנו רואים ירידה בקצב לב, שינה טובה וארוכה ומדדים טובים יותר של לחץ דם ודופק", אומר הדוקטור וממליץ להוריד קצב בכל חופשה שתבחרו. לא להתחיל את היום בשעות מוקדמות מידי, לא לנסוע יותר מידי אלא לשהות ופחות לטרטר את עצמנו. עוד הוא מציין שיותר ויותר ארגונים מחייבים את העובדים לצאת לחופשה, מתוך הבנה שגם בריאותו משתפרת וגם הפרודוקטיביות עולה לאחר החזרה מהחופש.
"בשנים האחרונות מעסיקים לא נותנים לעובדים לצבור ימי חופשה ודוחפים לכך שהעובדים ייצאו לחופש, יש גם ארגונים שנותנים יותר ימי חופשה בכללי. זה קורה כיוון שמעסיקים מבינים שצריך לתת לאנשים סוג של הפוגה, לעודד חיי משפחה מאוזנים", אומרת מלי אלקובי, מומחית בשוק העבודה ונציגת התנועה הגלובלית לקיצור שבוע העבודה בישראל, שמדברת גם על "וורקיישן" – שילוב של חופשה ועבודה. גם פרופסור ציפי שטראוס, שמנהלת בבית החולים שיבא את תחום הלונג'ביטי – אריכות חיים באיכות חיים – שהפך פופולרי מאוד בזמן האחרון, מדברת על הקשר שבין חופשה רגועה ואריכות ימים.
"ארגון הבריאות העולמי כבר הכריז על כך ששבוע שבו אנחנו מגיעים ליותר מ-55 שעות עבודה מעלה את סיכויי התמותה, כלומר לעבוד בלי חופש הוא ההיפך מלונג'ביטי", אומרת פרופסור שטראוס ומפנה למחקר שנערך בארה"ב ועקב במשך תשע שנים אחרי מי שסובלים ממחלות קרדיו ואסקולריות, ובו הוכח שאצל מי שלקחו יותר חופשות – היו פחות מקרי תמותה. מחקרים אחרים, היא אומרת, הראו פחות דיכאון אצל נשים שהקפידו לקחת יותר חופשות. "הוכח שנשים שמקפידות לקחת חופשה, סובלות פחות מדיכאון. כל עשרה ימי חופשה בתשלום הורידו אצל נשים 35 אחוזי סיכוי לדיכאון. ולכן זה ברור מדוע היום גם תאגידים מדרבנים את העובדים לצאת לחופשות, כדי למנוע שחיקה ולעודד יצירתיות".
השיפור הדרמטי של הזיכרון בזכות חופשות
ולא רק על הבריאות הגופנית שלנו החופשה משפיעה לטובה, אלא גם על הקוגניציה ובעיקר על הזיכרון. כאן יש יתרונות לחופשה מכל סוג ולא דווקא לחופשת השתהות. הסיבה – ההגעה למקום חדש שמזמן לנו חוויות חדשות מעורר את היכולת לזכור ולתעד. ממש כפי שמעורר את החשק המיני שלנו, אגב, שיוצא מהמרחב הידוע והשחוק ועובר להתנהל במקום חדש ומסקרן.
איתי עניאל, חוקר מוח, דוקטורנט באוניברסיטת בר-אילן ומומחה לשיפור הזיכרון, אומר שכבר בשלב אריזת המזוודה המוח שלנו נמצא ברמת עוררות רגשית גבוהה יותר ומחווט את עצמו מחדש לקלוט ולשמור יותר זיכרונות נבחרים. "כאשר אנחנו יוצאים מהשגרה, למשל לחופשה, המוח עובד אחרת בהתייחס לאופן שבו אנו מקודדים ושומרים חוויות בזיכרון. אם למשל תנסו לשחזר מה עשיתם ביום רביעי לפני שלושה שבועות, ייתכן שתתקשו. אבל את הרגע שבו עמדתם לראשונה מול הר הגעש ההוא בדרום אמריקה, או את הפעם שבה ראיתם כדור פורח מתרומם לאט אל השמיים, אתם עשויים לזכור בחדות מפתיעה. השאלה איננה רק רומנטית. היא נוירו-ביולוגית", מסביר עניאל. לדבריו, "המוח שלנו אומנם קולט מידע כל הזמן, אך את רוב המידע הוא אינו 'מקליט', כלומר שומר בזיכרון. אין דמוקרטיה בזיכרון, פיסות מידע מסוימות זוכות לקידוד עמוק ולשימור ארוך טווח, בעוד אחרות דוהות בתוך שעות".
