פעם, כשלא היה חיים אתגר, ולא שירותי רווחה משוכללים, בטלוויזיה שמו מה שבא להם. ועל המה בא להם הזה היינו גדלים לתפארת. בפינוקיו היית מתיישב מלא תמימות, בבוקרו של חופש גדול, לפני שקבעת לו"ז, ולומד משני נוכלי הקריפטו החלוצים, חתול עם תחבושת בשם יובב, ושועל מדגם תחש בשם שמשון, איך לעקוץ מטבע זהב בשקיק קטן.
אח, איזה ימים. היית רואה את מרקו רוסי מ"הלב" משייט בדרום אמריקה עם כיכר לחם קבועה, אחרי שהתגנב לספינת משא. את נילס הולגרסון טס קונקשיין, לא חגור, על אווז בדיכאון קליני. את פינוקיו רוצה הביתה, ובדרך מכויס ומתומרן בידי העוברים והשבים.
רואה ילדים מצוירים בלי השגחה, לא רחוצים, לא מסורקים, בלי מסגרת, בלי נטפליקס. מתקשקשים עם זר בשם פפינו. מתעסקים עם חיות בר, בלי לשטוף ידיים. למרקו היה קוף. זה חיה שאסור להחזיק. היית רואה ולא מבין איך לא מרימים מסוק חיפוש. ואיפה הרשויות. ואיך עוד קודם, על רקע חוסר התפקוד של סבא ג'פטו, פינוקיו לא נשלח לאומנה.
פעם נפש של ילד, ולא משנה מאיזה צד של המסך, הייתה הכי בקטנה. ושיטות החינוך התבססו על הפחדה. ובהכי מוגזם. תשקר, האף יגדל כמו פינוקיו. תתעלל בחיות, תהפוך לגמד כמו נילס. לא תמצא את אמא בזמן, אללה ירחמו, כמו אצל מרקו.
כישופים, הטלות מום, איום שתישאר ילד חצי כוח מפורמייקה, הכל היה לגיטימי. רק שנתיישר לפי מה שההורים שלנו למדו מההורים שלהם שלמדו מההורים שלהם, שקראו אוליבר טוויסט. ובסוף, כל פרק היית מסיים עם פחדים קיומיים. עם חרדת נטישה. רץ לחבק את אימא כי מרקו עדיין לא מצא את שלו גם הפרק. הדיבור הוא שהיא בקורדובה. ומתפלל שפינוקיו ונילס יחזרו כבר הביתה. את הפחדים הקמאיים ביותר שיכולים להיות לילד, להישאר לבד בעולם, היית מקבל לתוך הפנים.
מילא היו בסדרות הללו מסרים חינוכיים נלווים. אבל לא, לא ממש. איזה מוסר השכל יש למשל בזה שאוגי, האוגר תם הלב של נילס, גם הוקטן בכישוף למרות שלא עשה כלום? או מזה שבלה האפרוחית רדפה 52 פרקים אחרי פינוקיו, וסיימה את העונה עם שברי הליכה ותביעת ענק?
כן היית לומד מהסדרות הללו שהעולם הגדול שבחוץ מנוכר, מלא מלכודות. ובמרקו, גם אין אימא. תיחנק. ובתוך המסע הסבוך הזה, בין יבשות ואוקיינוסים, אתה ילד שצריך לפלס את דרכו. רק אל תשכח שאסור לשקר. אפילו את זה, המעט שבמעט, כדי שיוכל לנווט במרחבי היקום האכזר, ניסו לגזול מפינוקיו. היום הסדרות הללו לא היו עוברות. שיטות החינוך פוגשות קודם את צרכי הילדים. מלמדות על קבלת השונה. יש כל מיני סוגי ילדים הרי. חלקם עשויים מעץ מלא. ובואו לא נעשה על פינוקיו שלנו סדרה, שלא ירגיש חריג. והלו, הוא צריך את מטבע הזהב לטאבלט חדש 14.6 אינץ', כמו של ניקנור. זריז תעיפו מהפריים את שני נוכלי הקריפטו.