אתם מוזמנים לצבוט עצמכם. מפני שהשאגות של העובדות המופלאות שנשפכות עלינו במלחמת "שאגת הארי" מחרישות לנו את האוזן ובעיקר מכניסות את המוח לקומה. המוח מסרב להאמין שזה אמיתי. חלומות בני אלפיים, נביאים שהתנבאו, הבטחות שהובטחו, עוטפים אותנו מכל עבר. כשהמוח מסרב להאמין, הוא גם מסרב להתעורר. אז תצבטו את עצמכם. עורו אחים עורו.
הפרשנים לא רק שלא חזו את המציאות, אלא כתבו ההיפך לחלוטין. הם כינו את טראמפ הפכפך, כתבו שאיראן בלתי מנוצחת, שטורקיה וקטאר השתלטו על טרמאפ ובעיקר קיוו לכישלונה של המדיניות הישראלית ההתקפית. אצלם זו שיטה. בתחילה הם בהלם. העובדות חזקות מהם. אח"כ הם מנסים דרך אחרת. נאנחים חסרי סבלנות "ומה עם הרגל המסיימת", ומקנחים בשורת המחץ "צריך אסטרטגיה ליציאה".
עצם המשפט הזה הוא תרתי דסתרי. מפני שמלחמה וניצחון בה, מורכבים מאלפי משתנים שמשתנים כל הזמן. רק לאחר השגת ההכרעה, תיקבע אסטרטגית היציאה על פי המשתנים שיהיו בזמן אמת. אמנם בפקולטות בהרווארד, קולומביה, UCLA והפרשנים שלהם כמו תומאס פרידמן יודעים ביהירות ללא גבול, מהי אסטרטגיית היציאה ממלחמה. אצלם זה בד"כ בהודאה של הצד הצודק (ישראל, ארה"ב) שהם טעו וסליחה בכלל שיצאנו למלחמת מגן או תקפנו. עיין ערך עזה, ונצואלה, חיזבאללה ואיראן.
הם, שלא מבינים את עוצמת תנודת השכבות הטקטוניות שישראל הצליחה לחולל בחצי הכדור המזרחי, מסרבים לצאת מהקומה שכולנו מתעוררים ממנה. ישראל משנה את ה-Eastern Hemisphere. והם ישנים. אז ניתן לעובדות לצבוט אותם: ראשית נודה ליושב במרומים. הטייסים שחוזרים מהגיחות, התחזוקה, המודיעין המלווה, כולם מדברים על כך שכדי שכל ההישגים המדומיינים האלה, הסינכרון על השניות שישראל משיגה, צריך "שהכוכבים כולם צריכים להסתדר בשמיים כל הזמן, ובכל שלב". שפה מטאפורית משהו, לברכה היהודית השגורה של "תודה לא-ל".
טראמפ, שלמרות ההתנשאות של פרשנים הולך ומתגלה כצ'רצ'יל של דורנו, חובר לישראל כדי להצילה מהשמדה (והוא צודק. ישראל עמדה בפני השמדה בערב 7 באוקטובר. ישראל ניצלה, פשוט מפני שהאיראנים הצליחו יותר מידי, ועל זה במאמר אחר). על הדרך הוא דורס כל מדינת פרוגרס אנטי-ישראלית. נרנדרה מודי, שהוא רק מנהיג המעצמה המאוכלסת בעולם, טיטאן כלכלי, כוח קניה מס' 3 בעולם, טורח להגיע לישראל בערב המלחמה, ועל סף דמעות בנאומו בכנסת, מסביר לעולם את מה שאולי אנחנו שכחנו: "ישראל היא מדינה שהראתה לעולם, כיצד אומץ נחישות וחדשנות יכולים להתגבר על האתגרים הקשים ביותר".
48 שעות אחר כך, בבוקר שבת, בקריאת התורה של פרשת מחיית עמלק, אותה קוראים היהודים כבר כ-2000 שנה, דווקא בדור שלנו זה קורה. בדקות שאנחנו קראנו על מחיית העמלק יצאו צה"ל וצבא ארה"ב לחיסול העמלק הנאצי. לתלוש השיער מתדהמה בשל הזכות ההיסטורית של יושבי הארץ הנפלאים כאן, על שלל דיעותנו ועמדותינו.
מאז מקלפות ארה"ב וישראל את איראן הנאצית שהטילה חיתתה על העולם, שכבה אחר שכבה. טריליוני דולרים שהושקעו במדינה שענף הייצוא העיקרי שלה היה לייצא רצח וטרור, עולים באבק ומוגשים כמתנה לציביליזציה המערבית. ובאותו מהלך צנטריפוגלי חלומי, מתרסק לעינינו האויב שעמד להחליף את איראן מולנו: קטאר וארדואן, שלאחר שחשבו שטראמפ מונח בכיסן - ולכן לא יתקוף באיראן לבקשתן - לא רק שתקף, אלא שאיראן עצמה תוקפת אותן. אצבע האלוקים. והראש של נתניהו שלא היסס ולא ויתר.
ומזכיר המלחמה האמריקאי, פיט הגסת', אדם צלול, רוח נשגבה ולא מתנצל, מבין שעושים היסטוריה. ומזכיר לנו, לבעל הנס, שלא מכיר בניסו, ששני חילות האוויר החזקים ביותר בעולם הם בעלי שליטה מלאה על המרחב האווירי של איראן, האימפריה האזורית שהקרסנו ועושים בה כחפצנו. עד כדי כך שדומה שעד פסח הקרוב, גם האייתוללות יאכלו מצות.
