בלילה שבין שני לשלישי, בשבוע ה-38 להריונה של נל פרנקו, החלו הצירים הראשונים. סמוך לשעה אחת בלילה נסעו בני הזוג לבית החולים איכילוב הסמוך כדי להיבדק, אך לאחר בדיקה קצרה נאמר לנל כי עדיין אין התקדמות משמעותית והיא שוחררה לביתה. כמה שעות לאחר מכן, סמוך לארבע לפנות בוקר, הצירים התחזקו והם חזרו שוב לבית החולים, אך גם אז לא נמצאה התקדמות, והרופאה המליצה לה לנסות להקל על הכאב במקלחת חמה.
נל נכנסה למקלחת ארוכה כדי להתמודד עם הכאב. שם, מבלי שתבין עד כמה הלידה כבר מתקדמת, ירדו לה המים. "ברגע שיצאתי מהמקלחת הכאבים הפכו למטורפים", שיתפה נל. למרות הכאב, אמה הציעה לה להמתין מעט לפני שייסעו לבית החולים, מחשש שישלחו אותה שוב הביתה, אך נל הרגישה שהיא כבר לא יכולה להחזיק מעמד וביקשה לצאת מיד לדרך - מלווה בבעלה חן פרנקו בן ה-33 ואמה.
השלושה נכנסו לרכב ויצאו לכיוון בית החולים איכילוב, כאשר נל נשכבת במושב האחורי. דקות ספורות לאחר תחילת הנסיעה הצירים והלחץ התגברו במהירות. "פתאום הרגשתי שמשהו קורה. צעקתי: 'חן, אני יולדת!'" שיחזרה. נל הכניסה את ידה למכנסיה והבינה שהראש כבר בחוץ. "בעלי לא האמין ושלח את היד אחורה כדי לבדוק אם אני רצינית ואז הבין את הסיטואציה. אני חושבת שמאותו רגע הורדתי לו כמה שנים מהחיים".
הכביש היה עמוס ופקוק. אמה של נל קפצה מהרכב והחלה לצעוק לנהגים שיפנו את הדרך, כדי שיוכלו להיכנס לבית החולים וולפסון שהיה כמה מטרים מהם. ואז - בתוך כל הכאוס והלחץ - התקבלה התרעה לפני אזעקה בשל ירי מאיראן.
בדיעבד, היא אומרת, היה להם מזל גדול שלא נסעו לכביש המהיר לכיוון איכילוב כפי שתיכננו בתחילה. "אם היינו שם – לא הייתי מספיקה להגיע בזמן", חרצה.
כשהראש כבר היה בחוץ, נל פעלה מתוך אינסטינקט. "המשכתי ללחוץ ופשוט יילדתי את עצמי", סיפרה בגאווה. בשעה 11:00 בדיוק, במשקל 2.820 קילוגרם, נולדה בתם, ממש בפתח בית החולים. "ברגע שנכנסנו קפצו עליי הרופאים, וברקע אזעקה ויירוטים מעלינו", תיארה האם הטרייה. "קראו לחן שיבוא מהר לגזור את חבל הטבור, ומשם לקחו אותי לחדר הלידה. רק שעות לאחר מכן הצלחתי לעכל מה עברנו".
גם לאחר הלידה, המציאות הביטחונית המשיכה ללוות אותה. "ביומיים הראשונים כבר הספקתי לרדת ולעלות למרחב המוגן בבית החולים כמעט 15 פעמים עם התינוקת", אמרה. "ילדה שרק נולדה ואין לה מושג מה קורה מסביב". למרות הכל, נל סיכמה, הרגע שבו החזיקה את בתה בפעם הראשונה גבר על הכל. "זו מציאות בלתי נתפסת, להביא חיים לעולם בזמן טילים ואזעקות. אבל זה גם החוזק שלנו. להמשיך להביא חיים, להמשיך לגדול כעם, למרות הכל ובזכות הכל", חתמה את דבריה.
