"אנו עומדים לצד שותפינו ובראש ובראשונה לבנון, הרוצה להיאבק על עצמאותה וביטחונה. יש לשים קץ להסלמה המסוכנת". כך הכריז אמש נשיא צרפת עמנואל מקרון, לאחר שפגש בארמון האליזה את ראש ממשלת הולנד, רוב יטן. צרפת, כמו תמיד, דובקת באסטרטגיית ה"גם וגם" של מקרון, שבנאום לאומה ב-28 בפברואר גינה את ארה"ב וישראל על כך ש"הפרו את החוק הבינלאומי" בתקיפת איראן מחד, ומאידך הוסיף: "לישראל יש זכות להגן על עצמה", ו"איש לא יתאבל על אף תליין".
כמה ימים לאחר מכן גינה נשיא צרפת את חיזבאללה על ש"התקיף את ישראל", ובאותה נשימה פנה לישראל בדרישה "להימנע מפעולה קרקעית ולכבד את ריבונותה של לבנון".
גם בתוך האיחוד האירופי נמצא נשיא צרפת במחלוקת עם ראש ממשלת גרמניה, כשקנצלר גרמניה פרידריך מרץ הצהיר ש"אין זה הזמן להטיף לשותפינו ובעלי בריתנו על החוק הבינלאומי", על אף שמאז כבר הספיק מרץ להביע את דאגתו לגבי התפתחות המלחמה.
צרפת, שמעוניינת לשמור על מעמדה כמובילת הדיפלומטיה האירופית, מוצאת את עצמה שוב צעד אחד אחרי ארה"ב בתיווך במשבר במזרח התיכון. צרפת היא גם המדינה המערבית הקרובה ביותר ללבנון, והאסטרטגיה שבה בחרה היא חיזוק הממשלה והצבא הלבנוני כדי שיוכלו להתמודד בעצמם עם פריקת חיזבאללה מנשקו – על אף ההבנה שאין לממשלתו של נוואף סלאם את היכולת לעשות זאת כרגע.
עוד מלכודת שבה נמצאת צרפת היא עמדתה הברורה ב"עמידה לצד האמירויות, קטאר, סעודיה, כוויית, עיראק ובחריין", בנות בריתה שאיתן יש לה גם קשרים כלכליים ענפים. "שיגרנו מערכות הגנה. נשלח כוחות למזרח הים התיכון, לים האדום, ונתכונן לפתיחה מחודשת של מצרי הורמוז" – הצהיר אמש מקרון.
בשבוע שעבר שלחה צרפת את נושאת המטוסים שלה, שארל דה גול, כדי "להביע סולידריות עם קפריסין" אחרי שזו הותקפה על ידי טילים איראניים. קפריסין אינה חברת נאט"ו או "הסכם השלום והביטחון" של אירופה, אך רבות משותפותיה באיחוד נרתמו כדי להדגיש את היותה חברה באיחוד.
צרפת שתורה כרגע לכהן כנשיאת ה-G7 כינסה אתמול התייעצות וידיאו עם מנהיגי חברות המועצה, כדי לנסות לתאם עמדות בנושא מלחמת איראן. בסיום הישיבה הכריז מקרון שיתקיים תיאום בין חילות הים, כדי להבטיח את מעבר ספינות המסחר במפרץ.
מקרון הזהיר ש"היכולות הצבאיות של איראן לא הושמדו", אך במקביל גם קרא לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ "להבהיר את המטרות הסופיות של המבצע ואת משך הזמן שהוא מקציב כדי לממש אותן".
