“אל תקראי לי טיפש!! את יודעת מה הייתם בלעדינו, ארצות-הברית הישנה והטובה ששומרת עליכם? הייתם הפרובינציה הכי קטנה באימפריה הרוסית" (אוטו בגילומו של קווין קליין לוואנדה בסרט "דג ושמו ואנדה").
אתה למד להתרגל לארוגנטיות שעוטפת כל מהלך, כל התייחסות של האינטלקטואליה האירופית לארה”ב. אתה למד להתעלם מהבוז הקנאי כלפי כל מה שמריח אמריקנה. למד לעצום את הנחיריים מהצביעות של קהילות אירופיות שרואות תכנים אמריקאיים בנטפליקס, קונות בעזרת פייפאל, מזמינות באמזון דרך הנייד של אפל, ובין ביס לביס של המבורגר לא מפסיקות להתלונן על אמריקה הנוראית, חסרת התרבות, שבחרה את הנשיא הוולגרי הזה. מה שאתה לא יכול ללמד את עצמך זה לחיות עם כפיות הטובה סביב כל האירוע הזה.
אני אתעלם פה בכוונה מהתרומה האמריקאית שסייעה לסיים את המלחמה הנוראית, וגם מתוכנית מרשל שהקימה את מדינות אירופה על הרגליים. אני רוצה להתרכז בקונטקסט היותר רחב של ההשפעה האמריקאית לעיצובה של אירופה הנוכחית. הנהי האירופי על כך שאמריקה נטשה אותה הוא לא פחות ממדהים. אירופה של העשור האחרון נטשה בזה אחר זה את הערכים הדמוקרטיים והנוצריים שחיברו בינה לבין ארה”ב. ב-2003 אמריקה המותקפת מבקשת שאירופה תצטרף אליה לקואוליציה צבאית שתתקוף בעיראק. שתי המדינות המובילות של האיחוד, צרפת וגרמניה, מסרבות. פה, בסירוב לקריאה לעזרה של ארצות-הברית, מתחילה גם הפזילה של אמריקה למזרח היבשת. היא מבינה שהיא לא יכולה לסמוך על אירופה הישנה. שהיחסים ביניהן הם יחסים של תן ותן. סערה מאיימת לגרום לאיחוד בין היבשות לקרוס.
הבעיה היא שרוב מכריע של הבוחרים באירופה מכירים אותה כפי שהיא עכשיו: חופשייה, מאוחדת, שוחרת שלום. הוא פחות אוהב לשמוע איך היא הגיעה לשם. אמריקה ייצרה אותה, ליוותה אותה, שמרה עליה. אמריקה הצליחה לחסן את אירופה מההרגל של מלחמה בכל עשור, כולל שתי מלחמות עולם מחרידות. הרבה אזרחים אמריקאים שילמו בחייהם כדי שאירופה תקבל את העיצוב הנוכחי שלה. הרבה אירופאים נוטים לשכוח את החסד הזה. אמריקה נתנה לאירופה הגנה במהלך המלחמה הקרה, והיא קיבלה כוח ואחיזה אסטרטגיים בחזרה. אמריקה הייתה חייבת להיות השומרת והמייצבת של אירופה, בלעדיה זו הייתה יבשת מחרחרת מלחמה.
בלי ההגנה האמריקאית אירופה הייתה מתפרקת. כשרוסיה פלשה לאוקראינה והתדפקה על הדלת המזרחית של היבשת, אירופה מיהרה להתחנן שאמריקה תסייע לה, ואמריקה שוב לא איכזבה. כשטראמפ זכה בנשיאות בפעם השנייה, הוא התחיל לקרוא את הבלוף האירופי. הוא דרש עצמאות ביטחונית וחזרה לערכים הישנים, שבלעדיהם, הזהיר הבית הלבן, ינטוש את אירופה או שיקדם את מפלגות הימין הפופוליסטיות.
כעת, טראמפ דרש מהאירופאים שוב תמיכה צבאית במבצע באיראן, והאירופאים שוב סירבו. זה היה מפגן כפיות טובה מפואר. כמו במשחק פוקר טוב, טראמפ חשד שהאירופאים מבלפים והחליט להכריח אותם להראות את ידם. מהיכן שלא מסתכלים על זה, ממשל טראמפ אכן נטש את אירופה. היא תצטרך להוכיח, אחרי 80 שנה, שהיא באמת מסוגלת להתנהל באופן עצמאי.
הרבה אזרחים אמריקאים שילמו בחייהם כדי שאירופה תקבל את העיצוב הנוכחי שלה. הרבה אירופאים נוטים לשכוח את החסד הזה
