השנה האחרונה הייתה טו מאץ' אפילו עבור מור ממן, אשת עסקים, מלכת יופי במיל', ומי שחתומה על הסלוגן "הכל משתבש לטובה". בסרטון שצילמה בין האזעקות לממ"ד, היא נראית נושאת עיניים לשמיים ואומרת "כל משבריך וגליך עברו עליי השנה, מפעל החיים שלי קרס, עברתי כל כך הרבה בתים עם הילדים שלי, אבל אני לביאה ואני אנצח".
פורסם ששלושה חודשים אחרי שעמדת בפעם השנייה מתחת לחופה, לבעלך נולד תינוק מאישה אחרת - גם זה לטובה?
"בהחלט. היום אני הגרסה הכי מדויקת של עצמי. כל קושי שאנחנו עוברים נועד כדי לחזק אותנו. זה כמו שמישהו מבקש מהשם להרוויח 20 מיליון שקל בשנה, אבל הוא עובד בעבודה של שלושה מיליון בשנה. איך יגיע ל-20? בשלב הזה הקדוש ברוך הוא מביא לו קושי שמוציא ממנו תכונות הרבה יותר חזקות ממה שהיו לו קודם והתהליך הזה, של פירוק והרכבה, דוחף אותו לעשות 30 מיליון כנגד כל הסיכויים. 30!"
עכשיו, במרפסת ביתה שמול הים, היא ממקמת את עצמה "בסוף האתחול מחדש. עברתי עדכון גרסה ואני מסתכלת קדימה, רחוק וגבוה. נכון לעכשיו הוריי מפרנסים אותי ואת שני ילדיי, אבל אני לא דואגת, אני יודעת לייצר כסף. כשאסיים לנקות את השולחן מכל הספיחים של 'מור ממן קוסמטיקס' ואחזור לייצר, אצליח אפילו יותר מהפעם הקודמת. אין בי טיפה של דאגה".
איך?
"המכות שחטפתי חישלו אותי והצמיחו בי תכונות חדשות כמו אומץ והסתכלות בוגרת. רוב הנשים מפחדות מהמכשול שצץ בדרך, גם אני הייתי פעם פחדנית, והיום אני אומרת להן 'תשמחו שהדרך לא לגמרי חלקה, אם לא תתמודדו איך תלמדו ואיך תתקדמו'. ככה אני מחזקת אותן. זה הייעוד שלי בעולם. זה ההסבר ההגיוני היחיד לכל הקשיים שאני עוברת".
בעזרת איזו תעודה הפכת למנטורית לנשים?
"שום תעודה. גם מינהל עסקים לא למדתי ולמרות זאת בגיל 23 פתחתי את העסק הראשון שלי. אני לא באה במקום אנשי המקצוע, שכבודם במקומם מונח, אני מעצימה אותן מניסיון החיים שלי, מהדרך שעברתי. אין כמו עדות ממשהו שחווית על בשרך. כשאת מראה למישהי את המסלול הארוך והמפותל היא מבינה שהכל באמת משתבש לטובה. היא קיבלה שיעור לחיים, היא למדה לקחת אחריות על הבחירות השגויות שלה, בארגז הכלים שלה יש מסקנות ולקחים לעתיד, זה רע?"
יש לזה מחיר.
"כמובן. הנשים שבאות לפגוש אותי מצפות לראות שבר כלי, אישה מחוקה, כי כמה צרות יכולות ליפול על בן אדם אחד, ואני מספרת להן מאיפה הכוחות שלי ואיך זה שאני כזאת אופטימית ומה התובנות שלי. אני ממש-ממש מאמינה שעברתי את כל מה שעברתי כדי לתת לנשים כלים להתמודדות עם זוגיות לא טובה. חשוב לי שנשים ימצאו את האור גם בתוך מה שמרגיש להן כמו החושך הכי כבד. חשוב לי שנשים לא יפחדו מקשיים, כולם מתגרשים, לכולם יש בעיות בשלום בית, ואני פה כדי להגיד לך שלא בכל מחיר. אל תישארי במקום שגומר אותך נפשית רק בשביל להגיד 'אני נשואה'. בפעם הראשונה שלי מתחת לחופה, בגיל 21, חשבתי שנישואים זה פרפרים בבטן. היום, כשאני מתקרבת לגיל 31 ולגירושים בפעם השנייה, אני יודעת שנישואים זה כשמערכת העצבים שלך רגועה".
גם כתר מלכת היופי שהונח על ראשך בגיל 18 הוא בגדר משהו שהשתבש לטובה?
"מה פתאום", היא מחייכת. "על זה לעולם לא הייתי מוותרת. זה פתח לי הרבה דלתות וממש שינה לי את מסלול החיים".
× × ×
אמא שלה, אילנה ממן, שבעברה נשאה בתואר מלכת היופי של באר-שבע, הייתה זו שרשמה אותה לתחרות מלכת היופי. "הופתעתי מאוד כשזכיתי", היא מספרת, "רוב החיים שלי לא הייתי הדבר הכי יפה שיש. הייתי ילדה מלאה, עברתי מלא חרמות בבית הספר כי ילדים לא יודעים לקבל שמנים. הרגשתי שיש בי דיסוננס שמציק לי. ההורים שלי תמיד אומרים לי שאני יפה, אז למה בחוץ לא רואים את זה?"
אמה באה לעזרתה. "כבר בגיל עשר הלכתי לדיאטנית שנתנה לי תפריט משעמם. ניסיתי אותו יומיים, גג שבוע. כנראה שלא באמת היה אכפת לי מאיך שאני נראית. הדיאטנית גם המליצה לאמא לרשום אותי לחוגי ספורט. נו, באמת, איך אני יכולה לרוץ עם כל המשקל שאני סוחבת עליי? רק בגיל 13, כשהדחף לרזות בא ממני, זה עבד".
איך?
"אמרתי 'די, נמאס לי להיות ככה, כשכולם צוחקים עליי'. הוריי טסו לטיול שורשים במרוקו, וכשחזרו אחרי חודש וחצי הם ראו אותי בגרסה שונה. אכלתי בדיוק לפי התפריט, הכי מדויק, ופעמיים ביום עשיתי ספורט, וכשאת צעירה הירידה במשקל יותר מהירה. כשהחופש הגדול נגמר וחזרתי לכיתה, כולם היו בהלם ושם החיים שלי התחילו מחדש, גם מבחינה חברתית וגם כדוגמנית. אמא שלי הייתה המנהלת של קניון עזריאלי בבאר-שבע, אז הצטלמתי לכל החנויות והבוטיקים. כבר בגיל 14 הצטלמתי עם שמלות כלה, לא חשבתי שגם במציאות אחליף אותן בקצב".
בשנת כהונתה כמלכת יופי, שכללה גם התמודדות בתחרות מיס עולם ("אני לא זוכרת לאיזה מקום הגעתי") היא הייתה "די בהלם. באתי מבאר-שבע, בשבילי זה היה לעבור מאפס למיליארד. אחר כך, במשך שנתיים, הצטלמתי ודיגמנתי וטסתי בעולם".
בגיל 21 היא התחתנה עם פרנק אמסלם (40), שעלה לארץ מצרפת. "הוא התחיל איתי באינסטגרם, נפגשנו, והתלהבתי מגבר עם מנטליות אירופית. הוא היה שונה מכל מי שהכרתי לפניו, ובתחושה שלי כבר הייתי בשלה לבנות בית. התחתנו מהר מאוד כי למה לחכות, ובגיל 22 הפכתי לאמא של ג'וזף, שבעוד חודשיים יהיה בן שמונה, בעזרת השם. די מהר גיליתי שיש בינינו פערים. אני אוהבת לצלול לשיחות נפש והתקשורת בינינו צלעה מפני שהוא בקושי דיבר עברית ואני לא מדברת צרפתית. לא יכולנו לדבר בינינו בחופשיות, כמו חברים".
זמן לא רב לאחר שהפכה לאמא, קפצה ממן גם למים העמוקים של עולם העסקים. "היינו במצב כלכלי לא כל כך טוב, בלשון עדינה, והייתי חייבת לעשות משהו עם עצמי. כאילו, לא רציתי לחיות ככה. עד היום אני אומרת שג'וזף הביא לי את הברכה. אחרי שהוא נולד פתחתי את חברת הקוסמטיקה שלי, וכשהוא היה בסלקל נסעתי איתו ממפעל למפעל. המוצר הראשון שלי היה טינט, פיגמנט נוזלי בגוון דובדבן לשפתיים וללחיים. ראיתי אותו בקטלוג של חברה אמריקאית ואמרתי שאני חייבת לעשות אותו. בישראל בכלל לא ידעו מה זה, במפעלים שאלו אותי 'מה זה הדבר הזה? תמכרי מים?' הייתי בין הראשונות בארץ שעשו 'פרייבט לייבל', מותג פרטי, גם זאת הייתה תופעה לא מוכרת, וביום שפתחתי את המכירה החיים שלי עברו מהפך".
הלכתי עם חברה לסרט ופתאום מצאתי את עצמי יושבת מול המסך ובוכה. חברה שלי שאלה אותי 'מה יש לך? למה הדמעות?' ואמרתי 'זה מרגיש לי שאני צופה בחיים שלי'. כל הפרוז'קטורים נדלקו אצלי בבת אחת"
באיזו רמה?
"יום לפני פתיחת המכירה חזרו לנו צ'קים של שכירות ואוכל. בלילה הראשון של המכירה עשיתי קרוב למיליון שקל וזה היה כמו סיפור סינדרלה כזה. ואז התחלתי לייצר עוד מוצר ועוד מוצר, ואז הדיוטי פרי פנו אליי למכור אצלם, כולם העתיקו את המוצרים שלי וברוך השם, הייתה הצלחה ממש יפה. אחרי שנה פתחתי עוד חברה, למוצרי תינוקות. בראייה לאחור אני מבינה שבעלי הראשון הכיר אותי כילדה, במהלך השנים גדלתי והתפתחתי והפכתי לאשת עסקים מצליחה והפערים ביננו גדלו".
ההחלטה להתגרש גמלה בה במהלך הריונה השני עם לואן ("זה שם צרפתי שפחות מוכר בארץ. בעברית יש לו משמעות מיוחדת, זה ראשי תיבות של לך-ולי-אלוהים-נתן") בת הארבע וחצי. "נפרדנו כשהיא הייתה בת חודשיים, כשהרגשתי שהכל רובץ על הכתפיים שלי. הייתי צריכה גם לפרנס וגם לגדל את הילדים וגם לעבור שני הריונות וגם לנהל שני עסקים. זה גרם לי להרגיש יותר גבר מאישה והייתי מאוד-מאוד עייפה. לא היה לי פרטנר".
בעלה לא הופתע כשבישרה לו שהחליטה להתגרש. "הוא ידע שזה הולך לבוא, שנינו הרגשנו את זה. באינטראקציה שלנו בבית היינו כמו שותפים לדירה. עברתי את ההיריון עם לואן בידיעה שאחרי שהיא תבוא לעולם יש מצב שאבא שלה כבר לא יהיה איתנו".
הורייך עמדו מאחורייך?
"נולדתי בנישואים השניים של הוריי. הם נשואים כבר 30 שנה, ויש להם את הנישואים הכי טובים בעולם, הם אמרו לי 'איפה שלא טוב לך - לא צריך'. זה לא שמיהרתי להרים ידיים, לא רציתי להתגרש, הייתי בטוחה שהנישואים שלי יימשכו עד 120, ניסיתי וניסיתי ושוב ניסיתי, אפילו נכנסתי להיריון שני בתקווה שהתינוק יגרום לנו להתקרב, אבל אנשים משתנים. היום לא הייתי נכנסת לסיטואציה עם גבר שלא דובר את השפה שלי ולא מכיר את המנטליות שלי. ברור שבמקרים מסוימים זה עובד, אבל זה הרבה יותר קשה. זאת דוגמה קלאסית לבחירה מוטעית".
איך מערכת היחסים ביניכם היום?
"הוא תמיד יהיה האבא של שני ילדיי. אין לי שום דבר רע איתו, יש לנו יחסים טובים, אני ארצה שיהיה לו טוב".
את מצטערת על הנישואים האלה?
"איך אני יכולה להצטער על זוגיות שהביאה לעולם את שני הילדים המדהימים שלי?"
× × ×
גרושה פלוס שניים, היא גילתה מהר מאוד, זה לא פיקניק. "לאט-לאט החלומות שלי התכווצו והעשייה שלי פחתה. קהל הלקוחות שלי לא הפנה לי את הגב - הקהילה שלי מונה יותר מ-200 אלף נשים שחלקן מלוות אותי כבר יותר מעשור, מאז מלכת היופי - אבל כדי לעבוד בפיקים ובהכנסות, כמו שהייתי רגילה, הייתי חייבת לייצר ולהוציא מוצרים חדשים ולא עמדתי בזה. הייתי מותשת ומבולבלת, לא הצלחתי לג'נגל בצורה מושלמת בין שני ילדים לבין שני עסקים, ולאט-לאט הווליום ירד".
אני מאמינה שעברתי את כל מה שעברתי כדי לתת לנשים כלים להתמודדות עם זוגיות לא טובה. בפעם הראשונה שלי מתחת לחופה, בגיל 21, חשבתי שנישואים זה פרפרים בבטן. היום אני יודעת שנישואים זה כשמערכת העצבים שלך רגועה"
אחרי ארבע שנות רווקות נכנס לחייה דויד אזולאי (40), קבלן בניין שהציע לה להיות הפרזנטורית של החברה שלו. "גם זה נראה לי כמו סיפור סינדרלה, האביר הגיע להציל את הנסיכה היפה והעייפה אחרי כל מה שקרה לה ויאללה, סוף-סוף היא זוכה באהבת אמת. ככה זה הרגיש וככה זה הצטייר. הוא שידר לי 'אל תדאגי, אני כאן'. ראיתי מולי גבר יציב, שנותן לי אוזן קשבת ומתנהג יפה לילדים שלי. כשהוא אמר 'אני רוצה להתחתן מהר' הסכמתי.
“שבועיים לפני החתונה בכיתי להורים שלי, אמרתי להם שאני לא רוצה להתחתן איתו, והם אמרו לי 'מור, זאת חרדה לפני החתונה, זה משהו טבעי, כל הכלות עוברות את זה, זה יעבור'. אבל זה לא נראה לי הגיוני ששבועיים לפני החתונה אני עצובה ובוכה. אני בן אדם מאוד אינטואיטיבי ואין לי מושג למה דווקא במקרה הזה התעלמתי מהאינטואיציות שלי. עברתי לגור בדירה שלו בבת-ים, העברתי את הילדים למסגרות חדשות, שבוע לפני החתונה רציתי לצעוק לעולם 'עשיתי טעות, תנו לי לרדת מהרכבת' ופחדתי לעשות את זה. איך אני, גרושה פלוס שניים, אבטל חתונה?"
בחודש מאי של השנה שעברה שני ילדיה ליוו אותה לחופה, בבית מלון בירושלים, "אבל ביום שאחרי החתונה התווכחנו על משהו והוא הלך והשאיר אותי לבד במלון. חזרתי הביתה לבד. שלושה חודשים אחרי החתונה החלטתי לעשות קאט”.
ואז הגיעה מכה כואבת במיוחד - שלושה חודשים אחרי החתונה נולד לו ילד מאישה אחרת. "לפני החתונה הוא סיפר לי שעומד להיוולד לו ילד מאישה שאין לו שום קשר איתה", היא מודה, "הוא נשבע לי שלא היה לו כלום איתה, וביום בהיר אחד חטפתי את הבומבה. כתב רכילות פנה אליי ואמר 'יש תמונה של בעלך מחדר הלידה'. ככה זה התפוצץ לי בפרצוף, וברור שהתפוצצתי. למה מכרת לי סיפור אחר?"
הם היו אז שבוע לפני מעבר לראשון-לציון, "לבית פרטי שבחרנו ביחד", והיא ארזה את המזוודות כדי לעקור עם שני ילדיה לנתניה. "כשהוא ביקש לחזור החלטתי לתת לזוגיות שלנו עוד צ'אנס. פתחתי שוב את הלב ואמרתי 'ננסה'. חמישה חודשים הוא גר איתנו כאן ולפני חודש וקצת הודעתי לו שאני רוצה לסיים מפני שאיתו הייתי אישה כבויה. זאת הייתה מערכת יחסים מאוד שואבת ומתישה. במקום להתעסק בחלומות שלי ובפיתוח שלי, כל היום התעסקתי בניסיונות להבין למה הוא הלך ולאן. הבנתי שאני לא מוכנה לאבד את עצמי".
איך הגיבו הילדים שלך?
"הם ראו גרסה לא טובה שלי, אמא שבוכה, אמא בסטרס, אמא חסרת חיים ונבולה".
מתי נפל לך האסימון?
"לפני חודשיים וחצי, ביום שלו עם הילדים שלו, הלכתי עם חברה לסרט, ופתאום מצאתי את עצמי יושבת מול המסך ובוכה. חברה שלי שאלה אותי 'מה יש לך? למה הדמעות?' ואמרתי 'זה מרגיש לי שאני צופה בחיים שלי'. כל הפרוז'קטורים נדלקו אצלי בבת אחת ושאלתי את עצמי 'זה מה שאת רוצה בחיים שלך?' הסרט הזה נתן לי בוקס בבטן. הבנתי שעשיתי בחירה שגויה כשעליתי לרכבת, אבל עדיין יש לי הזדמנות לרדת, לפני שיהיה מאוחר מדי, לפני שיהיה לנו ילד משותף ואז זה יהיה הרבה יותר מסובך. הייתי חייבת להזכיר לעצמי כמה חזקה אני וכמה טובה אני וכמה עשיתי בחיים שלי כדי לאזור אומץ לחתוך".
ואז נפלה עליה עוד מכה כשחברת הקוסמטיקה שלה קרסה.
יודעת להסביר היום מה קרה?
"ניהול תזרים לא נכון. עשיתי טעות עם מוצר מסוים, משהו שקשור לעולם הביוטי אבל לא איפור. השקעתי בו המון, ובשלב התמחור - שבו הייתי אמורה להכניס את הוצאות התפעול של החברה והעובדים על מנת להרוויח - לא הייתי מרוכזת. קניתי את המוצר במחיר גבוה ומכרתי אותו במחיר נמוך מדי ושם הכל התחיל להסתבך. בהתחלה המוצר התקבל יפה וזה היה כאילו נהדר, עד ששמתי לב שהסכומים שיוצאים ממני יותר גבוהים בהרבה מהכסף שנכנס. נכנסתי לסחרחורת, ניסיתי להציל את מה שנשאר, אבל הבעיה התזרימית נתנה נוקאאוט לחברה. הפסקתי לייצר, הפסקתי את הפעילות, האתר נסגר - וכל זה במקביל לנישואים השניים שלי שמתפרקים אחרי שלושה חודשים. זו הייתה שנה מאוד-מאוד לא פשוטה".
ואז, רגע לפני שפרצה המלחמה, הגיעה נפילה עסקית נוספת. "חברה טובה שלי, שכבר שנים משווקת תחפושות, ביקשה ממנה להיות הפרזנטורית של אתר התחפושות שהיא פותחת וברור שהסכמתי, שאני אסרב לחברה? זה היה בדיוק כשהחלטתי להיפרד מדויד, כל הראש שלי היה באיך אני שוב עוברת לעיר אחרת ועוזרת לילדים שלי להיקלט בבית הספר ובגן, אבל ידעתי שאני חייבת איזושהי הכנסה, הרי אני המפרנסת היחידה".
מה שהיה אמור להיות חבל הצלה פיננסי, הפך להיות עוד מכה למוניטין שלה, כאשר החלו לצוץ תלונות ברשת על תחפושות שהוזמנו ומעולם לא הגיעו ועל שירות לקוחות לא מתפקד. "בכל פעם ששאלתי את חברה שלי איך הולך היא אמרה לי 'הכל בסדר, תתרכזי בעניינים האישיים שלך' וזה מה שעשיתי, עד שפתאום קפצו לי הודעות ברשת. זאת מתלוננת שהיא לא קיבלה את התחפושת שהזמינה, זאת טוענת שכבר שבוע היא מתקשרת לשירות הלקוחות ואין מענה. שבוע לפני פורים, לפני שהתחילה המלחמה מול איראן, גייסתי ארבע חברות אחרות לעזרה במשלוחים, והחברה שלי שלחה אותן הביתה בטענה ש'אין צורך'. בשלב הזה כבר התחילו להידלק לי נורות אדומות, אבל הדחקתי את האינטואיציה שלי".
אז מה באמת קרה שם?
"אני לא יכולה לדבר על זה", היא מתקשחת, "יש דברים שאני יודעת, אבל מעורבים אחרים לא יודעים שאני יודעת. הדברים האלה ייחשפו בבית המשפט. מה שחשוב זה שהקהל הגדול שלי היה מאחוריי. הוכחתי שזה לא העסק שלי ושאין לי שום גישה למחסנים ושגם הכסף לא נכנס אליי. מה שקרה לא אומר שום דבר על מי שאני כאשת עסקים. איך הוכחתי את זה? הגשתי בקשה לבית המשפט לבצע זיכויים לכל הלקוחות".
וגם אז אמרת לעצמך שהכל משתבש לטובה?
"אגיד לך את האמת. על רוב הדברים שעברתי בחיים שלי אני לא מצטערת מפני שהם הפכו אותי לגרסה הטובה ביותר שלי. אני לא בקטע של 'אכלו לי, שתו לי, גנבו לי', גם לי יש חלק במה שהיה. הייתי צריכה לבחור בצורה יותר מושכלת, לא הייתי צריכה להתחתן מהר ולא הייתי צריכה להתעלם מהאמת שלי".
כמה החוב שלי? לא הרבה, בסביבות מיליון שקל. יש בארץ מישהו שאין לו חובות? ואני לא בחרדה כלכלית. אני אומרת לעצמי 'יכולים לקחת ממך את המכונית או את המחשב, אבל אף אחד לא יוכל לקחת ממך את עצמך'. יש לי אותי, ואני יודעת לייצר כסף"
× × ×
את ההרצאה שפתחה לפני שלושה חודשים היא ביטלה בדקה ה-90 מפני שהתקשתה לזהות את עצמה. "כבר שנים אני מעבירה הרצאות בנושאים רוחניים, ופתאום לא הבנתי איזו העצמה אני יכולה להעניק בתור בחורה שבשנה אחת מתרסקת פעמיים, גם בעסקים וגם בנישואים השניים. אחרי שביטלתי את ההרצאה הבנתי שבמעשה הזה אני מוותרת על מי שאני ולכן אני בונה אותה מחדש".
הנשק שלה הוא אופטימיות מולדת. "לכל אישה יש את החבילה שלה, והכי קל זה לשבור את הכלים ולהישבר. אני מראה שגם כשהנישואים השניים מתפרקים וגם כשהעסק קורס הכי חשוב זה לא להפסיק להאמין. הכי קל לנו ליפול לייאוש, אבל ההתפתחות שלנו נובעת דווקא מהמקומות הכי כואבים. אני כל הזמן מזכירה לעצמי ששתי הנפילות שצברתי בשנה אחת לא מעידות עליי שום דבר. אני אנסה מחדש, גם בעסקים וגם בנישואים".
פעם שלישית מתחת לחופה?
"כן. זה לא יקרה מחר בבוקר, אבל זה יקרה, בעזרת השם".
תמיד היית כל כך מחוברת ליושב במרומים?
"מגיל 18 עד 20 גרתי בנתיבות, היה לי שם בן זוג, ונתיבות היא עיר מאוד רוחנית, הציון של הבאבא סאלי, יש שם מלא צדיקים ורבנים, ובאותה תקופה התחלתי לנסוע לרבי נחמן באומן. לא באתי מבית דתי, רק קידוש בשישי, והיום אני מאמינה שרוחניות לא בהכרח קשורה לדת. רוחניות היא תהליך פנימי. אני יודעת שכשבורא עולם מוריד את הנשמה הוא אומר לה 'תקשיבי, זה הייעוד שלך', וכשהאדם מתרחק מהייעוד שלו השם נותן לו סימנים וסימנים וסימנים, שלפעמים יכולים להיות מאוד כואבים, עד שהוא מחזיר אותו למסלול חייו. זה מה שקרה לי בשנה האחרונה. שכחתי מי אני ומה הייעוד שלי, התרחקתי ממנו, הלכתי מסביב ובאמצעות מהלכים כואבים השם מחזיר אותי לתלם שלי. עכשיו, כשהוא מחזיר אותי, אני מבינה ששום דבר לא קורה לרעתי. הכל לטובתי.
"דווקא מהמקום הכואב אני אומרת תודה להשם. תודה על זה שאני בדרך לייעוד שלי, תודה על זה שאתה לא מרשה לי ליפול למקום של קורבנות, תודה על ההשגחה ועל האפשרות לחזק נשים אחרות".
נכון לעכשיו, היא עדיין בחובות לבנקים. "אני בשלב של הסדרים. כמה החוב? לא הרבה, בסביבות מיליון שקל. לבן אדם רגיל זה אולי הרבה, בשבילי זה לא. חוץ מזה, יש בארץ מישהו שאין לו חובות? נסתדר, אני לא דואגת. במקום להתעסק בבעיות אני מתעסקת בפתרונות".
אין לך חרדה כלכלית?
"ממש לא. אני אומרת לעצמי 'יכולים לקחת ממך את המכונית או את המחשב, אבל אף אחד לא יוכל לקחת ממך את עצמך'. יש לי אותי, ואני יודעת לייצר כסף וזה מה שאעשה. זה לא ייקח יותר מדי זמן, אני מקווה שלקראת הקיץ, בעזרת השם, אחזור לייצר".
ולא תפחדי להתאהב שוב?
"לא, אני בן אדם מאוד זוגי, ואני רוצה עוד ילדים, שניים זה לא מספיק. אני גם חייבת לנצח את הסיסטם. בפעם השלישית, בעזרת השם, יהיו לי נישואים כמו של הוריי. הם מטיילים, מכייפים, וכשאני מתחצפת לאמא שלי אבא כועס עליי כאילו שאני עוד ילדה. כשאני גוללת באינסטגרם אני לא נעצרת על מישהי שקנתה תיק הרמס וגם לא על מי שמבלה בחופשה קסומה מפני שאת כל זה כבר עשיתי. הדבר היחיד שצובט לי בלב זה צילום של משפחה, אמא, אבא וילדים. את המשוואה הזאת עדיין לא פיצחתי, אבל גם לזה אגיע בזכות בחירה מושכלת. אני אישה של בית, אישה שדוחפת את בעלה. אני באמת אישה טובה".
מטעמו של דוד אזולאי נמסר בתגובה: “במסגרת הליך גירושין שהתנהל בין הצדדים, ולאחר שלא הצליחה בבית המשפט, הגברת מור ממן מנסה ללא הצלחה לסחוט כספים ולפגוע בשמו הטוב ובעסקיו של מר אזולאי, גם באמצעות מניפולציות תקשורתיות ממוחזרות, סיפורי מעשיות והפצת שקרים. יובהר כי כבר בתחילת מערכת היחסים בין הצדדים הייתה הגברת ממן מודעת היטב למערכת היחסים הקודמת של מר אזולאי ואף לכך שעתיד להיוולד לו ילד מאותה מערכת יחסים. למרות זאת בחרה להיכנס לקשר ביודעין ובמודע”.
