אנחנו מוקפים כל הזמן בחובבנים. כאלה שכל מה שמעסיק אותם זה איך למצוא קיצורי דרך. אבל המטבח הבוכרי? הוא מעולם לא סבל מהבעיה הזאת. הם פשוט אף פעם לא מקצרים תהליכים, ואני אומר לעצמי: אם זה נכון בבוכרה, אז זה בטח נכון גם כאן בישראל.
לא סיפרו לי על המקום, אבל צמד המילים "טעמים בוכריים" על השלט משך אותי לפתח הפשפש. השלט עצמו תלוי קצת גבוה מדי מעל המקום, ככה שאפשר בקלות לפספס אותו ולהמשיך לנסוע, אבל ברגע שהרמתי את המבט והעין קלטה את האותיות – לא חזרתי למונית. הייתי חייב להיכנס ולטעום.
פניתי לחלון המאפים, אף אחד לא עמד שם בכניסה, אז אמרתי בקול רם "בוקר טוב". יצא אדון נחמד מהמטבח האחורי והיו עליו מה שאני קורא להם "סימנים מחשידים" שרמזו על אפייה במקום – קצת קמח על החולצה, סימן מחשיד מהסוג שאני אוהב לראות. הסתכלתי על המאפים המוצגים, המבחר הקבוע והמוכר וכבר התלבטתי מה לקחת.
זו לא הפעם הראשונה שאני מגיע למאפייה בוכרית. הן הרי פזורות ליד כל מקום שבו מתגוררת קהילה בוכרית, אפילו קטנה. ואנחנו, הלא-בוכרים, שעוברים על הדרך, נהנים מההיצע המעולה הזה ומהטעמים הנהדרים. כבר טעמתי כל סמסה שיש ואת כל המנות הקבועות שבדרך כלל מספקות את הסחורה. הכנתי את עצמי לזה שגם ב"טעמים בוכריים" אקבל את אותם מאכלים מוכרים וטובים, שלא יהיו הפתעות לא צפויות. אבל לא הפעם. ב"טעמים בוכריים" קרה משהו שונה. המקום הזה ממציא לנו מאפים חדשים. לא הבנתי מאיפה זה הגיע: סמסה חצילים.
זו לא מנה רגילה או קבועה באף מאפייה בוכרית שפקדתי עד היום. ניסיתי לברר בנימוס אם כדאי, והאופה אמר שהוא מנסה משהו חדש, "נראה איך ילך". התנדבתי לנסות.
המחיר? 16 שקלים בלבד. במחיר הזה קניתי אחד לאכול ואחד לצלם. ואז הגיעו המאפים. זה הרגיש לרגע כמו חידה באריזה – מאפה משולש ומדויק, עדיין קצת חמים, ובפנים חיכה שילוב מעניין: סלט חצילים בסגנון טורקי, אבל עם חתיכות חצילים מבושלות ורכות כמו גן עדן. בנגיסה הראשונה מרגישים את המתיקות, ומיד אחר כך היא מתחלפת במעט חריפות מפתיעה. זו לא מנה נוזלת, אלא סמיכה בכוונה. הפתעה טעימה וייחודית. חייכתי לאופה בהכרת תודה. הלוואי על כולנו שימציאו עוד סמסות במילויים כל כך טעימים כמו אלו שמצאתי כאן.
• טעמים בוכריים. בלפור 63 בת-ים
כשר. 054-8011793
