מַבּוּעַ שֶׁל חַרְצִיּוֹת פֶּרֶא
מַכֶּה אֶת עֵינַי
בְּאַחַת מֵחַצְרוֹת הַמִּקְרֶה
שֶׁבַּדֶּרֶךְ מִמִּקְלָט הַלַּיְלָה לְעֵבֶר
מִקְלְטֵי הַיּוֹם
עֲדַת יוֹנִים מִתְרוֹמֶמֶת מִן הַמִּדְרָכָה
אֶל שָׁמַיִם מִשְׂתָּרְעִים
עַנְנוּת מָה
חֻפַּת חֶרֶשׁ עַל מְאֹרְעוֹת הַלַּיְלָה:
מִפְגְּנֵי הַטִּילִים שֶׁפִּלְּחוּ אֶת הָאֲפֵלָה
סְאוֹן הַסִּירֵנוֹת
נָתַתִּי בָּהֶם סִימָנִים:
יוֹנִים
חַרְצִיּוֹת
צָהֹב
וּתְכֵלֶת
עָלְתָה בְּדַעְתִּי בַּת דְּמוּתִי בִּמְדִינַת הָאוֹיֵב –
נוֹתֶנֶת סִימָנִים
מְחַפֶּשֶׂת מַחֲסֶה
נָדָה עִם יְלָדֶיהָ לְקִנִּים אֲחֵרִים
גל נתן
עֵין שושנה
מָה יִהְיֶה עַל שׁוֹשַׁנָּה אַחַת
בִּתְהוֹם קְרָבוֹת בּוֹעֶרֶת?
אֵיךְ תִּשְׁמוֹר אֶת נַחַל פָּנֶיהָ?
מָה יִהְיֶה עַל עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת?
שׁוֹשַׁנָּה אַחַת, אָחוֹת אַחַת —
עוֹלָם שֶׁל עֵינֵי הַפְּרָחִים.
לְבַד בַּשָּׂדוֹת הַשְׁחוֹרִים —
בּוֹהֶקֶת בְּעוֹז-זוֹהַר רוּחָהּ.
וְכָעֵת שׁוֹשַׁנָּה שֶׁתּוּקַד לָעַד
וְכָעֵת עֵין שׁוֹשַׁנָּה כְּמַצְפֵּן —
וְכָעֵת שׁוֹשַׁנָּה בַּשָּׂדֶה הַמּוּאָר
וְכָעֵת זִכְרָהּ לִבְרָכָה וּמִשְׁמָר.