אחרי יותר משבועיים שהיו בבית ולמדו במתכונת מצומצמת בזום, תלמידים בחלק מהאזורים במדינה יכולים באופן תיאורטי לשוב למוסדות החינוך החל מהיום – אך לא בכל היישובים זה יקרה בפועל.
פיקוד העורף החליט כי שורה של אזורים יעברו מקטגוריית "צבע כתום", שבה לא מתקיימים לימודים פרונטליים, לקטגוריית "צבע צהוב", שמאפשרת לקיים פעילות במוסדות חינוך שבהם יש מרחב מוגן תקני והתלמידים יכולים להגיע אליו באופן בטוח כשיש התרעות ואזעקות. מדובר בבקעת בית שאן, הבקעה, שומרון, יהודה, ים המלח, מערב לכיש, עוטף עזה, מערב הנגב, דרום הנגב והערבה.
עם זאת, ההחלטה האם לקיים את הלימודים או לא נתונה בידיה של כל רשות מקומית. במקומות שבהם הרשות תבקש לנקוט משנה זהירות ולא לפתוח מסגרות חינוך למרות שהדבר מתאפשר לפי ההנחיות, ההחלטה תיעשה בתיאום עם משרד החינוך. גם להורים יש סמכויות מיוחדות לאור המצב יוצא הדופן: הם רשאים להחליט האם לשלוח את ילדיהם ללימודים או לא, בהתאם לשיקול דעתם.
הנחיות מיוחדות ניתנו למוסדות שבהם היקף המיגון קטן מדי ביחס למספר התלמידים. במצבים כאלה ניתן להפעיל מספר פתרונות: למידה בקבוצות קטנות; מודל משולב של למידה פיזית ולמידה מרחוק; למידה במרחבים חלופיים עם מיגון תקני ועוד.
הנושא מאוד רגיש מאחר שגם באזורים הלכאורה בטוחים עדיין יש סכנה. מאז שבת, אז החליטו בצה"ל אילו אזורים יהפכו לצהובים, נשמעו התראות באזור בית שאן, בבקעה, בעוטף עזה, בערבה, בשומרון ובמקומות נוספים שנמצאים ברשימה.
המצב החדש יוצר סיטואציה שבה ביישובים שנמצאים זה לצד זה עשויים להיות מתווים שונים לחלוטין. כך, למשל, הוחלט במועצה האזורית אשכול לפתוח את כל מוסדות החינוך, בחבל אילות תלמד בכל יום שכבת תיכון אחת בבית הספר והשאר ילמדו בזום, בערד ייפתחו רק מוסדות חב"ד ומרבית מוסדות גור, בשדרות ילמדו כיתות א' עד ג' ו י"א עד י"ב, ובמועצה האזורית תמר יפעלו הגנים, אך לא בתי הספר.
במקביל, רשויות רבות באזורי "צהוב" החליטו לא לחדש עדיין את הלימודים, ביניהן אופקים, אשקלון, דימונה, ירוחם, נתיבות, ערערה ורהט.
ומה אומרים ההורים? "לתחושתי, עם החזרה לבית הספר צפוי לי יום מטורף, על סטרואידים, ואני כבר בחששות וחרדות לקראתו", סיפרה אתמול עדי קפלן (42), תושבת קיבוץ עין הנצי"ב בעמק בית שאן. קפלן היא אם לארבעה ילדים בגילים 15 וחצי, 13, עשר וחצי ושבע וחצי, שכולם לומדים במסגרות חינוכיות בעמק המעיינות, שם החליטו לדחות למחר את החזרה למוסדות החינוך. "בעלי בשירות מילואים פעיל ואני אמורה לצאת בבוקר לעבודה ובמקביל להוציא ללימודים ארבעה ילדים, וכל זה כשבכל שנייה עלולות להיות אזעקות, שגם עלולות לתפוס אותי בדרך לעבודה", היא אומרת בחשש.
לדבריה, "האזור שלנו נחשב לשקט, ולמרות זאת אני מתקוממת על ההחלטה לפתוח את הלימודים, אני מרגישה שזה מוקדם מידי. הלילה הייתה אזעקה וגם בשבת הייתה אזעקה.
"מאז פרוץ המלחמה כולנו היינו בבית. זה היה מאתגר ומורכב. מסגרות בלתי פורמליות פעלו כמה שעות ביום, היו אזעקות, אבל הפעילות הייתה ליד מקלט אז דאגתי פחות. בשאר הזמן עשינו תורנות בין ההורים מי נשאר עם הילדים. עכשיו, כאמור, אני אמורה לעשות הכל לבד כי בעלי במילואים".
קפלן לא בטוחה שהילדים עצמם בשלים לחזרה לבית הספר מבחינה נפשית. "מאז תחילת המלחמה הם ישנים יחד בממ"ד ואני מצטרפת אליהם כשיש אזעקה", היא מספרת, "הקטנה שלי שמעה שאנחנו חוזרים ללימודים ומאז היא לא משחררת אותי, כל הזמן נצמדת אלי, שואלת מלא שאלות, 'מה יהיה אם תהיה אזעקה בדרך לבית הספר או בבית הספר', ולצערי אין לי תשובות. אני מבינה שרוצים להקל עלינו, אבל מצד שני זה יגרום לילדים ליותר לחץ ויש סכנה שתיגרם גם טראומה אם יקרה משהו. אני בעד החזרה לשגרה, אני בעצמי לא נוטה ללחץ, אבל הילדים שלנו כן לחוצים, ועבורם החזרה ללימודים היא לא הדבר הנכון בשלב זה".
שר החינוך, יואב קיש, התייחס לדאגות ואמר: "במסגרת המתווה ישובו אלפים רבים של ילדים ללימודים. ביטחון התלמידים הוא מעל הכל, ולפיכך הפתיחה נעשית עקב בצד אגודל, באופן אחראי, מדורג ומוגן, ובהתאם למפת האיומים ולמצב המיגון בכל רשות. החזרה ללימודים, במקומות שתתאפשר, חשובה לחוסן של הילדים, של המשפחות ושל הקהילה כולה".
