באיראן הבניינים מזדעזעים, בישראל שוכנים במקלטים, בארצות המפרץ אנשים לכודים, בארצות-הברית אזרחים מתחילים לשאול אם מחיר המלחמה יקר מכפי שציפו (בעיקר כשהם ממלאים את מיכל הדלק שלהם), באירופה תוהים איך המזרח התיכון שוב הצליח לפלוש ליבשת ולעקומה החיוורת של הכלכלה שלה, ורק בקרמלין יושבים אנשים ומתפוצצים מצחוק.
ברוכים הבאים למרוויחנית הגדולה של המלחמה באיראן. מאיזה צד שלא מסתכלים על זה, פוטין מתעשר במלחמה הזו: כיוון שארצות-הברית מפנה יותר ויותר נשק לאיראן, כך יורדת אספקת הנשק שלה להגנה על אוקראינה. כיוון שההיצע של הנפט, בעיקר אחרי סגירת מיצרי הורמוז, ירד משמעותית, מחירי הנפט דאו ויותר ויותר ארצות פנו לנפט הרוסי המושעה. וארצות-הברית, למורת רוחן של מדינות האיחוד, הסירה באופן זמני את הסנקציות על רוסיה (לשלושים יום, רק נפט שכבר נמצא במיכליות). זה נראה ככה במספרים: רוסיה מכניסה מדי יום מאז המלחמה 510 מיליון דולר מייצוא נפט, עליה של 14 אחוז מאז ה-28 בפברואר, היום שבו החלה המלחמה. לא פלא שאנשים רבים במוסקבה מחזיקים אצבעות שהמלחמה באיראן תתארך ככל האפשר. לא פלא שפוטין כבר הציע לאירופאים את מרכולתו בתנאי שאירופה תחתום על חוזים ארוכי טווח ותוריד ממנו את הלחץ (פוטין יודע היטב שהממשלות באירופה לא תוכלנה לעמוד בעליות מחירים גבוהות), ולא פלא שיש יותר ויותר ידיעות על הסיוע שמעניק פוטין לממשל בטהרן ולצד זאת, השתיקה שלו לעומת המתקפה של וושינגטון על שתי בנות בריתו. "אני יודע שזה נשמע ציני", אמר דימיטרי פסקוב, דוברו של פוטין, בשבוע שעבר, "אבל אנחנו חייבים להבטיח את הרווחים שלנו היכן שזה אפשרי".
מדובר כמובן באופוריה כלכלית ניתנת להבנה: עד לפני חודש, הרוסים ירדו על הברכיים, והורידו את מחיר החבית בכשלושים אחוז כדי לפתות מדינות זרות לקנות מהם נפט למרות הסנקציות. כעת המחיר עלה בשלושים אחוז לעומת מחירי הנפט לפני המלחמה, ומדינה אחרי מדינה מתחננת לרוסיה שתספק לה נפט. אבל מדובר באופוריה לטווח קצר: הכלכלה הרוסית אינה יכולה להמשיך להתקיים כשארבעים אחוז מהתקציב הולכים לתעשיית מלחמה, והפסד איראני מכריע יכול לשנות את כל התמונה. טראמפ משלב ידיים עם פוטין, לא רק בעזרה הכלכלית העקיפה שהוא מעניק לו אלא גם בביטול שלו כלפי מוסדות וחוקים בינלאומיים. זהו הנצחון הגדול ביותר של פוטין מהמלחמה באיראן וממה שקדם לה. הכוח והצבא המסיבי עיקם את היד של ההגיון והנורמליות. פוטין תמיד טען ושאף לכך, הבית הלבן, בטוויסט הכי אירוני של ההיסטוריה והמציאות, נתן לו גושפנקא.
לא פלא שהתגובה של פוטין לונצאולה ואיראן היא תגובה כה רפה (גורמים בקרמלין אפילו התלוננו שלארצות-הברית אין שום ערך כלפי החוק הבינלאומי, הו האירוניה). עשרות שנים שפוטין רקח במעבדות שלו רעיון, עכשיו דונאלד טראמפ עורך נסיעת מבחן בהמצאה הזו. בינתיים המלחמה רק העשירה את מוסקבה, עזרה להוריד את קייב על הברכיים, השעתה חלקית את הסנקציות והבהירה לטראמפ שהוא יכול לסמוך על רוסיה כדי לייצב את האינפלציה במחירי האנרגיה העולמיים.
