במרכז החירום שבו שוהים מזה כשנתיים האחים דנה ומיכאל (שמות בדויים) הילדים מתחלפים - מי לאומנה, מי למסגרת אחרת. גם אנשי צוות עוזבים ואחרים מגיעים במקומם. אך שני האחים כבני 6 ו-7, עדיין כאן. ״לא מזמן היא אמרה לנו: ׳אני הכי ראשונה פה, בחיים לא ימצאו לי משפחה׳״, מספרת מ׳, העובדת הסוציאלית שמכירה אותם מהיום שבו הגיעו למקום.
“הזנחה קשה ומכוונת”
כשצמד האחים, כבני 6 ו-7, הגיעו לראשונה אל מרכז החירום, ניכרו בגופם תוצאות ההזנחה הקשה שבצלה גדלו. "הזנחה קשה ומכוונת", מגדירים זאת במרכז החירום. כבר מהרגע הראשון ניכר שכל אחד מהם מתמודד באופן שונה עם המצב: "דנה היתה תזזיתית בטירוף, מסוקרנת מכל דבר", אומרת מ׳. באופן פרדוקסלי, דווקא העובדה שהתחברה בקלות רבה מאוד לצוות ולכל מי שבסביבתה, הייתה מעין תמרור אזהרה שרמז על שעברה בילדותה המוקדמת.
מיכאל, שזכר היטב את הדברים שחווה בבית, הגיב אחרת: בתחילה הוא "השתבלל, לא רצה לאכול ולשתות", אומרת מ׳. בהמשך נעתר, ובהדרגה התגלה "ילד מתוק, חיוני, פעיל, אוכל, שמח". בשנתיים שבהן הוא נמצא במסגרת החירום נאלץ מ׳ להתאשפז כמה פעמים בשל מצב רפואי מסוים, בתקופה האחרונה הוא לא נזקק לטיפולים נוספים אלא למעקב בלבד.
"הוא חיוני ומתפקד", אומרת מ׳. היא מספרת כי מיכאל "הוא ילד חכם שקולט דברים מהר", אם כי קשה לו להתמודד עם תסכולים. "אבל ברגע שיש מישהו לידו שעוזר לו הוא ׳על הגל׳ והוא מצליח. הלימודים זה מקום שמדרבן אותו ונותן לו תחושת הצלחה".
דנה היא ילדה חכמה, "פלפלית ברמות", אומרת מ׳. "היא הגיעה עם עיכוב שפתי והיום היא מדברת מהמם ויודעת לבצע משימות שמאימות לגילה וגם מעבר לזה". יכולת הביטוי שלה היא גם זו שמאפשרת לה לבטא במילים את הקושי והתסכול שמלווים אותה. "היא בוכה הרבה כשהיא לבד, שהיא מחכה למשפחה", אומרת מ'. לפני כמה חודשים כבר דובר על משפחה פוטנציאלית, שהביעה נכונות להיות משפחה אומנת לשני האחים, אך חזרה בה עוד לפני שפגשה בהם.
לא להפריד ביניהם
"דנה אומרת 'הייתי צריכה לעזוב כבר, נכון?'״, אומרת מ׳. "היא מחכה לזה מאוד. היא רואה שילדים מגיעים לכאן לתקופה של כמה חודשים ועוזבים, ורק לה זה לא קורה. יש לה הרבה תסכול מכך שאין התקדמות בחיים שלה". מ׳ מסבירה כי מרכז החירום, שאליו מגיעים ילדים מתוקף צו בית משפט שקובע כי אינם יכולים להישאר בביתם, מיטיב עם הילדים שמגיעים אליו בתקופת החיים הראשונה לאחר העזיבה החפוזה. זהו מקום שבו הם זוכים לסדר יום קבוע, לטיפול ולהזנה שלא תמיד היו מנת חלקם. אך כאשר השהות מתארכת מדי, עלול להיגרם נזק לילדים.
כבר תקופה ארוכה שבמסגרת החירום מחפשים לשני האחים משפחת אומנה שתיקח את שניהם. איתור משפחות אומנה הוא משימה קשה תמיד, ובפרט כאשר מדובר בשני אחים. אך במרכז החירום מנסים מאוד שלא להפריד בין השניים. ״אין להם הרבה בעולם״, מסבירה מ׳. ״מאז שהם הגיעו לכאן הקשר ביניהם רק הולך ומתחזק, ואנחנו מנסים לשמור עליו״. מה גם שאם תמצא משפחה שתהיה מוכנה לקחת רק אחד מהאחים, ״זה יעצים את שברון הלב לאח השני״, אומרת מ׳. ואולם, הזמן הולך ודוחק, שכן השהות במרכז החירום כבר מתארכת הרבה מהרצוי. ״הם פה כבר שנתיים - זה פרק זמן שמעולם לא היה לנו פה״, אומרת מ׳.
משפחות המעוניינות לשמש כמשפחות אומנה מוזמנות ליצור קשר עם מוקד משרד הרווחה: 118.
