על משאית גדולה, עמוסה ברמקולים עוצמתיים ואורות מהבהבים שחותכים את החשיכה המתוחה של עכו, נוסע יגאל סוויסה. המוזיקה המקפיצה שבוקעת מהרכב לא נועדה למסיבה, אלא למלחמה על המורל. בין רחובות העיר ליישובי הגליל המערבי, מנסה יגאל להוציא את האנשים מהקיפאון שנכפה עליהם מאז פרצה המלחמה ולהביא איתו קצת שמחה מפתיעה. "אנחנו עוברים רחוב רחוב כדי לשמח את האנשים והילדים במרפסות שיוצאים עם דגלים וזה חשוב מאוד", סיפר סוויסה ל"ידיעות אחרונות", בזמן שהוא מתמרן את המשאית בין בתי השיכונים בעכו. "אנשים קפואים בבתים עם פחד וזה עושה להם שמח. אני מחלק לילדים ממתקים".
על דפנות הרכב מונצחים פניהם של כמה מבני ובנות האזור שנפלו בקרבות מלחמת "חרבות ברזל". עבור יגאל, הנצחה היא ציווי שנהפך למשימת חייו. לפני כעשור הוא איבד את בנו, בן, ששירת כלוחם, טס לטיול בהודו והתדרדר לשימוש בסמים קשים. זמן קצר אחרי שחזר לישראל, שם בן קץ לחייו. מאז, יגאל הקדיש את חייו להצלת צעירים אחרים דרך מאות הרצאות שהעביר בכל הארץ. אבל עכשיו, כשהצפון בוער, הוא חזר לשטח עם המשאית ומבקש להציל את עם ישראל מהדכאון.
"חשוב לי להסתובב עם הנופלים ולהנציח אותם כי בזכותם אנחנו פה", הוא מסביר. "אני נוסע גם לנהריה ולעכו ובכל מקום שמבקשים ממני. אני בכוונה עובר ליד בתיהם של הנופלים שמונצחים על הרכב כדי לעשות להם שמח ושידעו שאנחנו זוכרים אותם ואת המחיר ששילמו". במהלך סיבוב השמחות שלו בסוף השבוע האחרון, כשחלפה המשאית תחת ביתו של תמיר אלמוג בעכו, יצא האב השכול לרחוב וחיבק את יגאל ממושכות. על המשאית מודבקת גם תמונתו של בנו של תמיר, הלוחם סמל ראם אלמוג בטיטו ז"ל שנפל בקרבות מול חמאס ביום השבעה באוקטובר. "זו גאווה גדולה לראות את הבן שלי מתנוסס על המשאית וזה מבטא את ההבטחה שבמותם מצווים לנו הנופלים את החיים", אמר תמיר ל"ידיעות אחרונות". תמיר כבר הפך לחלק מצוות השמחות של יגאל, כמו הורים שכולים נוספים שמוצאים בדרכו מעט נחמה.
