אביתר זגורי הוא בחור יפה. לא חכם במיוחד. לא חרוץ. אוהב הנאות מזדמנות ומסתבך סדרתי. הוא גם מצחיק, אבל יותר בקטע שצוחקים עליו. רוצה להצליח אבל יודע שמה שיחרבן לו הכל זה הוא עצמו. אביתר נולד לעולם וכבר הכל קיים: יחסי משפחה רעילים, ילדים מועדפים וכאלה ששוחררו לגורלם עוד לפני שינקו. בעונות הקודמות קיבלנו את קווי האישיות שלו בגליצ'ים: הישיבה בכלא, החתימה על חוזה טאלנט כזמר עם עבריינים והמרדף אחרי . הדואט עם ליאור נרקיס נועד להחליף את קלף היופי. בעונה הנוכחית הוא מבין שהחפיסה ממילא התרוקנה.
בפרק התשיעי, אביתר הולך למיונים של תוכנית ריאליטי סטייל 'האח הגדול'. באופן אירוני זה המקום מבחינתו לבנות מציאות חדשה והוא הולך עליה עד הסוף: מתפשט, מפלרטט, עושה תרגילי משחק שהיו נתפסים בעיניו כנלעגים בכל סיטואציה אחרת. אביתר החדש, מועמד מספר 5553, אומר לבחורה הכי יפה במיונים שהוא אוהב סושי ושיש לו רק עוד אח. הבחורה היפה, 7104 (ניבר מדר הנהדרת) היא בלונדינית עם אבא קיבוצניק ודירה ביפו. באחת הסצנות המרהיבות בעונה, שיח על מי-טו הופך לדו-קרב של מגע באמצעות אימפרוביזציה. "המטרה היא להגיד 'תגעי בי', שאני אאמין", היא אומרת. "להגיד בכל מאודי? כמו בבית כנסת"? הוא שואל. אחר כך היא מקבלת את מה שרצתה. פנטזיה מינית שבה היא נשלטת ומושפלת. ובאמצע היא מגלה את האזיק האלקטרוני על רגלו. המציאות הורסת לה את הפנטזיה. מעמידה אותה בסכנה. אצלו הגילוי הורס את המציאות שקיווה לבנות. הוא מפסיק מיד. היא מתקשרת למשטרה. הוא מגלה שקוראים לה יעל (רפרור לאשת הקיני שהורגת את סיסרא) ובורח. וכל הזמן מרחפת דמותו של זהר ארגוב: עבריין, מכור לסמים ובעיקר מת, אבל אגדה.
תצוגת המשחק האדירה של ישראל אטיאס הצליחה להנכיח את אביתר עד לנימי הנשמה הכי קטנים. חצי עבריין צעצוע שמחפש משמעות, אבל מבין שגם לה יש מעמדות והיא רחוקה מאוד מבאר-שבע, כמו שהוא רחוק מאוד מעצמו. כמו כל בני משפחת זגורי, הוא נולד למציאות שבה אין אהבה בלי תנאים. אתה לא כאן כדי ליצור עתיד, אלא להיות בשר ורוח בשירות המשפחה. מצב של הישרדות תמידית. מטבוחה כל שישי תמורת הנשמה שלך.
עשור של ציפייה הסתיים במופת של יצירה הכי ישראלית. מאור זגורי לא חומל על גיבוריו אבל יודע לאהוב אותם גם עם כיעורם. קשה להיפרד, בטח בלי המתכון למטבוחה.
